פסק-דין בתיק א 16531/04 - פסקדין

1.         רקע:

התובע אוחז ב- 6 שיקים המשוכים על ידי הנתבעת לפקודת אורן זיו חברה לבנין בע"מ ובהסבתה על החלק, כל אחד על סך 15,000 ש"ח, שהוצגו לפירעון ולא נפרעו מיום 27.4.01 ועד 17.6.01, כל 10 ימים. הנתבעת טוענת כי סיכמה, באמצעות מנהלה מר אשר אלבוים, עם אורן זיו חברה לבנין בע"מ, על החלפת שיקים באופן שהנתבעת תתן לאורן זיו המחאות לצורכי בטחון בבנק לכל 10 ימים מיום 17.4.01, ובתמורה תקבל שיקים מחברת ש. שרון בוני הארץ בע"מ שבשליטת אורן זיו, לפירעון שבוע לפני ההמחאות של הנתבעת. ביום 10.4.01 חזר השיק של ש. שרון בע"מ אבל הנתבעת פרעה בטעות את השיק ליום 17.4.01, משום שמנהלה, אשר אלבוים, נפטר ביום 10.4.01 ומנהלי החברה היו טרודים ולא שמו לב. כל ההמחאות שניתנו על ידי ש. שרון חזרו בשל הוראות ביטול וחשבון מוגבל, ולכן ביקשה הנתבעת ביטולן של ההמחאות. מכאן, שהנתבעת לא קיבלה כל תמורה עבור ההמחאות מאורן זיו. לטענת הנתבעת, אורן זיו ידע מראש שאינו מתכוון לכבד את ההמחאות שנתן, ולכן העביר את ההמחאות לתובע, בקנוניה עימו, כדי שזה יגבה את ההמחאות, בחוסר תום לב. לטענת הנתבעת, התובע קבל את ההמחאות לאחר שלא כובדו או בידיעה שלא ניתנה כל תמורה עבורם.

מטעם התובע העידו התובע עצמו ומר סעדון. מטעם הנתבעת העידו מר ושדי, מנהל הנתבעת, ומר רונן אלבוים, בנו של אשר אלבוים.

2.         עדות התובע:

גירסת התובע בתצהירו היא שקיבל מאורן זיו שיק נוסף ליום 7.4.01 שנפרע. לדבריו, אורן זיו פנה אליו וביקש להחליף את השיקים תמורת מזומן (בהפחתת עמלה) וציין כי שיק או שניים של הנתבעת כבר נפרעו בחשבונו, אך מאחר שהוא זקוק למזומנים, יוציא את השיקים הדחויים שהופקדו בחשבונו ויחליפם כאמור. מכיוון שהבין ממר זיו שהשיקים של הנתבעת יכובדו, נתן בידו 105,000 ש"ח במזומן בניכוי עמלה לאחר שאורן זיו התקשר בנוכחותו למפעלי גומי חיפה, שהיתה בבעלותו של אשר אלבוים, ואלבוים אישר באוזניו שקיבל תמורה עבור השיקים, וכי אין לתובע מה לדאוג, והשיקים יכובדו בהגיע מועד הפירעון. לדבריו, הסיכום בינו לבין אורן זיו היה שבהגיע מועד הפירעון של כל שיק, יחזיר התובע את השיק לאורן זיו על מנת שיפרע אותו בחשבונו, מכיוון שלתובע אין חשבון בנק. בהגיע מועד הפירעון של השיק השני שניתן לתובע, ולאחר ששיק חולל בהודעת ביטול של הנתבעת, התקשר התובע למפעל ושוחח עם מר אלבוים ז"ל. מר אלבוים הציע שיפגשו על מנת להסדיר את הענינים, ודחה פעם ופעמיים את הפגישה, ובינתיים חזר שיק נוסף בהודעת ביטול. התובע התקשר שוב למפעל, דיבר עם אדם בשם דני ולבסוף נקבעה פגישה במסעדת ג'פטה בתחנת הדלק מפגש אמיתי בנתניה. בפגישה נכח גם חברו של התובע סעדון, מאחר שהתובע היה בשלילת רשיון ונזקק להסעה, ומכיוון שסעדון הכיר את מר אלבוים מעסקים קודמים ביניהם. בפגישה זו הבטיח מר אלבוים שישלם את השיקים שחזרו בהקדם וביקש להפקיד את יתרת השיקים. מר אלבוים רשם את מספר הטלפון הנייד האישי שלו - 053777701 על גבי כל אחד מהשיקים כערובה לפירעונם והבטיח שבמידה ולא ייפרע מי מהשיקים, יודיע לו התובע טלפונית והוא יפרע את השיק. את יתר השיקים, החל מתאריך 17.5.01, הפקיד התובע בחשבונו של בנו, וגם הם חזרו. לדבריו, לא היה לו מושג על ההסדרים בין אורן זיו לנתבעת, ואמנם הגיע לפגישה במשרדי הנתבעת, אך זאת לאחר ששוחח עם דני שהבטיח לשלם את השיקים ביחד עם אלבוים. הוא קיבל את השיקים מאורן זיו לפני שהשיקים בוטלו  על ידי הנתבעת עקב טענתה על חריגה מהסכמה, והיה תם לב.

כפי שניתן לראות, למרות שגירסת התובע ניתנה כמקובל בהתנגדויות לביצוע שטר, לאחר ידיעת גירסת הנתבעת, גירסה זו מעורפלת במקום אחד - לא ברור מתי קיבל התובע את השיקים מאורן זיו, ומדויקת למדי במקום אחר - לפי גירסה זו, הפגישה בין התובע לבין מר אלבוים ז"ל היתה לאחר שחזרו שני שיקים מתוך השישה, דהיינו לאחר 7.5.01. דע עקא, שמר אלבוים ז"ל נפטר ביום 10.4.01, כמוכח מתעודת פטירה. הוא לא יכל להיפגש עם התובע לאחר 7.5.01, אלא אם עלה התובע לגנזי מרום וחזר אלינו כדי להעיד על כך. תעודת הפטירה הוצגה לאחר המועד שקבעתי להגשת ראיות הנתבעת, לפי בקשה מיוחדת שנתקבלה על ידי בבש"א 13277/05, שעליה לא הגיבה ב"כ התובע, לפי החלטתי מיום 15.11.05.

כמובן, שבעת חקירתו הנגדית כבר ידע התובע שמר אלבוים ז"ל נפטר ביום 10.4.01. אמנם, כבר בהתנגדות הופיע תאריך זה, אבל הדבר הובלט על ידי הגשת הראיה הנוספת. אילו היה מועד הפטירה בתודעתו של התובע בעת חתימת התצהיר, לא היה התצהיר נראה כפי שהוא. עתה, משעלתה חשיבות מועד הפטירה, הגיע התובע מוכן עם גירסה חדשה שתסביר את טענתו לגבי מועד הפגישה. כדבריו, בעמ' 7:

ש.    בסע' 8-9 לתצהירך. הפגישה היתה עם אשר אלבוים אחרי 27.04.01.

ת.    לא. אני יכול להסביר. יש פה טעות בתצהיר. חזרו שיקים אחרים שהיו אצל אורי סעדון שני שיקים של 20,000 בהוראת ביטול. אורי סעדון שסיפר לי עליהם, אני נבהלתי ואז קבענו עם אשר אלבוים והשיקים שלי עוד לא חזרו.

זו גירסה חדשה, הסותרת חזיתית את האמור בתצהיר העדות הראשית של התובע. זו אינה טעות סופר. זו טעות טקטית בהצגת הגירסה של התובע, שלא שם לב למועד פטירתו של אשר אלבויים. אילו אכן היתה זו טעות בתום לב, היה התובע טורח לתקנה בכל הימים שמיום 30.1.05, יום הגשת התצהיר ועד יום 15.11.05, יום חקירתו עליו. איני מאמין שזו היתה טעות. התובע המשיך ונשאל על כך:

ש.    מה שאתה אומר שבעצם הפגישה עם אשר אלבוים היתה בקשר לשיקים של אורי סעדון.

ת.    כן ואז הוא אישר לי את השיקים האלה. הוא רשם לי את הפלאפון שלו מאחורה ואמר שעל השיקים האלה התקבלה התמורה ואין לך מה לדאוג.

ש.    השיקים של אורי סעדון היו על סך 20,000 ש"ח.

ת.    כל אחד 20,000. סך כל השיקים היו 40,000 שני שיקים או שלושה שיקים. אני לא זוכר בדיוק. או 3 שיקים או שני שיקים של 20,000.

ש.    זה סותר לגמרי את מה שכתבת בתצהיר שלך. אתה אומר שמטרת הפגישה היו השיקים האלה ואין זכר לשיקים של סעדון מה ההסבר שלך.

ת.    אני נפגשתי עם אשר אלבוים בקשר לשיקים של סעדון. אני ואורי נפגשנו כיוון שנבהלתי והשיקים אצלי זה כסף של הבית שקיבלתי ממס הכנסה החזר ונתתי אותם לאורן זיו תמורת השיקים האלה. אני לא יודע מה כתוב בתצהיר. אני לא יודע איך זה כתוב בתצהיר. אני נפגשתי עם אשר אלבוים לפני שחזר השיק.

ש.    איזה שיק.

ת.    השני.

ש.    למה שתיפגש עם אשר אלבוים לפני שחזרו השיקים שלך.