פסק-דין בתיק א 15047/06

1.         בפניי תביעה לתשלום פיצויים בסך של 300,000 ש"ח בעילה של פרסום לשון הרע.

2.         התובע, עורך דין במקצועו, ייצג אישה בשם נעמי כהן בערעור שנדון ביום 25.12.2005 בבית המשפט המחוזי בתל אביב על החלטה של ראש ההוצל"פ (ע"א 2165/05). המערערת היתה חברת קידר בע"מ ( להלן: "החברה"), חברה בשליטתה של הנתבעת 2. הנתבעת 1, עורכת דין במקצועה, היא כלתה של הנתבעת 2, וגם היא נכחה באולם הדיונים בעת שמיעת הערעור. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת י' שטופמן) העלה בפני הצדדים הצעה לפשרה, והצדדים יצאו אל מחוץ לאולם בית המשפט על מנת לדון בהצעה. במהלך שהותם של הצדדים במסדרון בית המשפט, אמרה הנתבעת 1 על התובע: " הוא נבלה בן נבלה" וכן " הוא מבייש את המקצוע". הנתבעת 2 אמרה על התובע: " שקרן פתולוגי". הדברים הוקלטו במכשיר הקלטה על ידי אביו של התובע, שהכין את עצמו מראש להקליט את השיחה, בלא שהנתבעות ידעו על כך.

3.         הנתבעות טוענות כי הדברים נאמרו בינן לבין עצמן, בעידנא דריתחא, אגב דיון פנימי בהצעת הפשרה שהעלה בית המשפט, מבלי שהיו אמורים להגיע לאוזניו של אדם כלשהו זולת באי כוחה של החברה. בנוסף הן טוענות לקיומן של ההגנות הבאות: הגנת אמת בפרסום לפי ס' 14 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 ( להלן: "החוק"); הגנת פרסום במהלך דיון משפטי לפי ס' 13(5) לחוק; הגנת תום הלב לפי ס' 15 לחוק וכן העדר פרסום, שכן הדברים נאמרו במסדרון ריק ולא היו אמורים להגיע לאוזניו של איש זולת הן עצמן ובאי כוחה של החברה.

4.         התובע טוען כי הדברים הוטחו בפניו, בכוונה תחילה, בנוכחותו של אביו, במסדרון הומה אדם, מתוך כוונה לבזותו, להשפילו ולפגוע במשלח ידו. הדברים גרמו לו צער ועוגמת נפש רבה והשפילו אותו בפני אביו ובפני באי בית המשפט.

5.         לשם הבנת רקע הדברים, יש לציין כי המחלוקת בין החברה לבין התובע התגלעה על רקע פסק דין כספי שניתן בבית הדין האזורי לעבודה לזכותה של גב' נעמי כהן, מרשתו של התובע, שהגישה תביעה כספית נגד החברה. פסק הדין קבע כי כספי הפיצויים המגיעים לגב' כהן, ישולמו על ידי החברה בשיק ערוך לפקודתו של בא כוחה, התובע. דא עקא, החברה שלחה את השיק כשהוא משוך לפקודת גב' כהן ולא לפקודתו של התובע. בעקבות כך פתח זה האחרון הליכי הוצאה לפועל נגד החברה. זו העלתה טענת "פרעתי" בפני ראש ההוצל"פ, אך הטענה נדחתה. החברה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי (שבסופו של יום, התקבל). במהלך הדיון בערעור, טען התובע בפני בית המשפט כי לחברה יש שיטה לגרום לכך שעובדיה לא יקבלו פיצויי פיטורין, וכן טען כי השיק ששלחה אליו החברה, הוחזר לה. הנתבעות טוענות כי לשתי טענות עובדתיות אלה לא היה כל בסיס, ועל כך יצא קצפן ונאמרו הדברים שנאמרו.

6.         לאחר שנחקרו בפניי העדים מטעם בעלי הדין, הגיעו הצדדים להסדר דיוני ולפיו בית המשפט יפסוק לפשרה לפי ס' 79א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1984, לאחר שהצדדים יגישו סיכומים קצרים בכתב. עוד הוסכם כי הנתבעות תשלמנה לתובע מחצית מסכום אגרת המשפט, בהתאם לקבלות שיוצגו, וכי בית המשפט יהיה מוסמך לקבוע נוסח של התנצלות, ואת דרכי פרסומה, אם ימצא לנכון. כמו כן הסכימו הצדדים לבטל תלונות שהוגשו ללשכת עורכי הדין.

7.         יצויין כי בתיק זה מתעוררות שאלות משפטיות כבדות משקל, בשים לב לנסיבות בהן נאמרו האמירות נשוא התביעה במסדרון בית המשפט, בשים לב להקלטת הדברים בידי אביו של התובע בלא שהנתבעות ובאי כוחן יהיו מודעים לכך שהדברים מוקלטים, ובשים לב למחלוקת העובדתית האם הדברים נועדו ואף היו מסוגלים להגיע לאוזניהם של אנשים אחרים זולת באי כוחה של החברה והאם מדובר בהתייעצות פנימית חסוייה בין נציגי החברה לבין באי כוחה. לנוכח ההסדר הדיוני, אין צורך להכריע בשאלות נכבדות אלה.

8.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וכלל נסיבות הענין, ולאחר שעיינתי בחומר הראיות, אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצויים בסך של 5,000 ש"ח, בתוך שלושים יום. בנוסף, ישלמו הנתבעות לתובע, ביחד ולחוד, בתוך 30 יום, מחצית מסכום אגרת התביעה ששולמה על ידו, כנגד קבלות שיציג להן. תשלום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הוצאתו בידי התובע.

            בנוסף, אני מחייב כל אחת מהנתבעות לשלוח לתובע מכתב התנצלות נפרד, בזו הלשון:

            " אני מתנצלת בפניך על הדברים הקשים שאמרתי לגביך במסדרון בית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 25.12.2005. הדברים נאמרו בעידנא דריתחא, בלא שיקול דעת, ולא היה מקום לאומרם. אני מביעה חרטה על אמירתם, ומצטערת על עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לך ולאביך בגינם."

            לא מצאתי לנכון לחייב את הנתבעות לפרסם ברבים את דבר ההתנצלות, משום שיש להתאים את אופן פרסום ההתנצלות לאופן בו פורסמה לשון הרע. בנוסף, פרסום ברבים של ההתנצלות רק יעורר סקרנות באשר לדברים שנאמרו ביחס לתובע, בקרב הציבור הרחב שאינו יודע כיום במה מדובר, ובכך ייגרם לתובע נזק נוסף שטרם נגרם לו.

9.         המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב בניסן, תשס"ח (27 באפריל 2008), בהעדר הצדדים הנ"ל.