פסק-דין בתיק א 14938/06 - פסקדין

תביעה לפיצוי על נזקי רכוש בעקבות תאונת דרכים.

התובעת 1 הייתה במועדים הרלבנטיים לתביעה המבטחת של  רכב מסוג מזדה 3 מ.ר. 5183158 (להלן: "המזדה").

התובעת 2 הייתה במועדים הרלבנטיים לתביעה הבעלים, המחזיקה והנהגת של המזדה.

הנתבע היה במועדים הרלבנטיים לתביעה המחזיק והנהג של רכב מ.ר. 2601202 (להלן: "רכב הנתבע").

בתאריך 27/2/05 שעה 07:00 לערך ברח' אהרונוביץ' בחולון אירע מפגש בין הרכבים הנ"ל.

לטענת התובעת עת נסעה התובעת 2 ברכב המזדה ברח' אהרונוביץ' בחולון הגיח הנתבע ברכב הנתבע במהירות מופרזת ופגע ברכב המזדה מאחור.

לטענת הנתבע באותה עת היה פקק תנועה שהתארך במעלה רח' אהרונוביץ' ואשר אילץ אותו לעצור כמה וכמה פעמים מאחורי רכב המזדה אשר בלם אף הוא כאשר לאחר אחת העצירות שביצעה התובעת 2 היא המשיכה בנסיעה לאחור במקום קדימה ובכך גרמה לתאונת הדרכים.

התובעת 2 והנתבע העידו בפני.

התרשמתי כי עדותה של התובעת 2 הינה אמינה, רהוטה, עקבית וגרסתה לא הופרכה בחקירה הנגדית שנעשתה לה והיא עמדה על גרסתה בחקירה הראשית אשר תואמת לטענת התובעות.

אינני יכול לומר כך על הנתבע אשר עדותו בפני הותירה בי רושם כי אין הוא שוטח בפני בית המשפט את האמת לאמיתה וכי מנסה הוא להתחמק מהודאה באחריותו לתאונה כאשר מן הנסיבות עולה כי הוא אכן אחראי לקרות התאונה.

התובעת 2 אישרה בעדותה כי רכב המזדה שלה הינו חדש מודל 2005 וכי לא היו תאונות קודמות ברכב.

מעדותה עולה כי לאחר שעברה את הרמזור ברח' אהרונוביץ' בחולון פגע בה רכב הנתבע מאחור.

היא ציינה בעדותה כי הכביש בו נסעו הוא אופקי.

מעדותה אף עולה כי רכב המזדה הינו רכב בעל תיבת הילוכים אוטומטית. היא אישרה בחקירתה הנגדית כי היא הנהגת היחידה ברכב המזדה. היא ציינה כי התנועה בכביש הייתה סבירה וזורמת.

ב"כ הנתבע ניסה בחקירתו הנגדית להוציא מן התובעת 2 גרסה לפיה היא העבירה ידית ההילוכים למצב חניה (פרקינג) וכשהחלה לנסוע הייתה במצב של הילוך אחורי אולם התובעת 2 דחתה גרסה זו בשתי ידיה.

היא אומנם לא הגישה תלונה במשטרה אולם לטעמי אין בכך כדי להצביע על כך שהיא האשמה בתאונה שכן מדובר בתאונת דרכים רגילה למדי ולא קשה. היא ציינה בעדותה כי לא יכולה הייתה לסגור את דלת תא המטען וכי כשיצאה מן הרכב לאחר התאונה לוחית הרישוי הייתה על הרצפה והחלק האחורי של הרכב היה דחוף פנימה. היא אישרה שאכן הנתבע הציע לתקן את הרכב במוסך שעובד איתו אולם הדבר נשאר בגדר הצעה בלבד מבלי שהנתבע פעל בכיוון זה ולא השיב אף לטלפונים של תובעת 2.

מנגד, הנתבע מציין כי הוא לא יודע אם כאשר הייתה התובעת 2 בהידרדרות כלפיו אם זה היה בהילוך אחורי או בהילוך סרק והוא חושב שראה אור לבן. לטענתו הייתה נגיעה קלה ברכב. לטענתו לא הייתה פגיעה בצבע של רכב המזדה אך היה איזה כיפוף קטן מאוד וכי התובעת 2 היא שהחליטה לא ליצור קשר ופשוט תבעה.

דא עקא שכשנה לאחר התאונה מסר הנתבע הודעה לבוחן תאונות הדרכים מר צרפתי אבי, שחוות דעתו צורפה לכתב ההגנה, כי ברכב המזדה נפגע תא המטען והפגוש האחורי, אלא שהנתבע בעדותו שוב, באופן תמוה, מציין שלא ראה כי תא המטען והפגוש נפגעו.

בחקירתו הנגדית התעקש הנתבע על גרסתו כי הרחוב בו נסע היה בעליה.