פסק-דין בתיק א 14870/04 - פסקדין

תביעה בעניין אי-התאמה שנתגלתה לטענת התובעים (להלן:"רבינוב") בדירה ששירותי בנייתה נשכרו מאת הנתבעת 1 (להלן:"אשטרום") בשנת 1998 ומסירתה נעשתה ביום 19.7.99.

לטענת איגור, נתגלו בדירה שנבנתה ליקויי בנייה ותכנון, שבעטיים סבלו אלה נזק כספי, בסכום כולל של כ- 320,000 ש"ח.

התביעה הופנתה כנגד אשטרום בתוקף תפקידה כספקית שירותי הבניה וכלפי  הנתבע 2 (להלן:"גולדווסר") כאדריכל האחראי לתכנון במשותף  עם אשטרום.

ברקע הסכסוך התאגדותה של קבוצת הרוכשים באמצעות עמותת דיור בני-עמישב - פ"ת (להלן:"העמותה"), עימה התקשרו איגור בהסכם מיום 18.3.98 (להלן:"הסכם העמותה").

לפי הסכם העמותה התקשרה זו כנאמן עבור חבריה, בהסכם פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל לצורך הגשת בקשות להיתרי בנייה. להסכם העמותה צורפה תוספת בנושא השתתפות החברים בהוצאות ונספח המסדיר את יחסי הרוכש והעמותה למידה שלא יושג היתר בנייה. במקביל,  נחתם ביום 18.3.98 הסכם בין איגור כחבר העמותה לבין אשטרום ולפיו, התחייבה האחרונה לבצע עבור איגור ואחרים את בניית הדירה ועבודות הפיתוח הפנימי בהתאם לתוכניות (להלן:"הסכם הבנייה"). אליו, צורף נספח מאותו מועד, המסדיר את זכות הביטול של הסכם הבנייה, הצהרת איגור להימנעות מהשכרה, נספח א' לתנאי תשלום (להלן:"נספח תנאי התשלום") ומיפרט טכני (להלן:"המיפרט") כנספח להתקשרות המשולשת בין העמותה אשטרום ואיגור. שניים אלה אחראים כלפיהם, כך סבורים איגור, במאוחד ובנפרד לנזקים הנתבעים.

בהגנתה הכחישה אשטרום את הטענות המיוחסות לה, תוך שהיא מדגישה את היקף אחריותה המצומצם לביצוע הפרויקט לפי הוראות איגור. גולדווסר מכחיש אף הוא את האחריות המיוחסת לו בנושאי ליקויי התכנון ואי ההתאמה.

על מנת לפשט ולייעל את ההכרעה בסכסוך, נכון לדעתי להפריד בין חלק התביעה העוסק בנושא ליקויי הבנייה, לבין החלק העוסק במישגי התכנון.

ליקויי הבנייה

בהתחשב באופיו המקצועי המובהק של הסכסוך, מונה המהנדס והשמאי יוסף גולדקלנג כמומחה מטעם ביהמ"ש, (להלן:"המומחה"/מומחה ביהמ"ש)וזה ערך את ממצאיו בחוות דעת מיום 7/3/05, (להלן: "חוות הדעת").

ביחס לליקויי הבנייה, זיהה המומחה בחוות דעתו שנערכה בטבלה ביום 31/10/06, קיומם של ליקויים בתחום השלד והגמר ואמד את עלות תיקונם בסכום של 3,320 ש"ח, עליו יש להוסיף מע"מ כדין, 25% עלות לקבלן מזדמן, ושכר פיקוח הנדסי.

איגור חולקים על קביעותיו של המומחה, בציינם כי חוות דעתו הוגשה ללא אסמכתאות וללא הסתמכות על מאגר המחירים המקובל. עוד הדגישו איגור בדבריהם את חוסר האמון שאלה רוחשים למומחה, תוך שהם מגדירים אותו כ"מוטה לטובת הגופים הגדולים, עימם מבקש זה לשמור על יחסים טובים באמצעות הערכות בלתי ריאליות".

השגות אלו  משמעותן קריאת תגר של ממש על מעמדו של מומחה ביהמ"ש, ואולם באף לא אחת מהן נמצא ממש.

המומחה מוכר היטב ומתמנה חדשות לבקרים כמומחה נייטרלי מטעם ביהמ"ש ולמיטב התרשמותי, עושה זה את עבודתו באופן מקצועי בנייטרליות מלאה.

בנוסף להסתייגויות אלה שנדחו כאמור, טוענים איגור כי גם אם תתקבל חוות דעתו של המומחה על ידי ביהמ"ש כבסיס לחישוב עלות תיקון הליקויים, כי אז אין המדובר ברשימה סגורה. על האמור בחוות דעתו של המומחה, יש להוסיף עלויות מצטברות של פירטי ליקוי אשר בקיומם לא נוכח המומחה וזאת בהסתמך על חוות דעתו של המומחה מטעמם, המהנדס ארז (להלן: "ארז"). לצורך כך, ערכו איגור טבלה, בגוף סיכומיהם בעמודים 3 ו-4, להשוואה כביכול בין הערכתו של המומחה לבין זו של ארז. לצערי, לא עלה בידי לזהות את המתודולוגיה שלפיה נערכה טבלה זו, ובסיס ההשוואה נותר עלום בעיני.

עם זאת, ניתן להתייחס לפן ההשוואתי המתבקש בהיבט הנוסף המודגש ע"י איגור, ונוגע לעלויות נוספות ששולמו על ידם כביכול בביצוע תיקון עצמאי בעלות של 10,514 ש"ח, לפי נספח 14 למוצגיהם, לאחר שלטענתם נואשו מנכונותה של אשטרום לשיתוף פעולה עימם.

דא עקא, שעדות זו, על נספחיה, 14 א', ב', בהם עיינתי (הצעת מחיר וקבלה) אינה מגלה זיקה בין העבודות המוצגות בה לבין הליקויים הנקובים בחוות דעתו של ארז ונראות יותר כעבודות יזומות ונרחבות, המנותקות משהוא מן ההקשר העובדתי של הסכסוך.

לא מצאתי אם כן, כי יש לקבל חלק זה של טענת איגור לתוספת פיצוי בגין הליקויים שתוקנו על ידם לגירסתם.

בנוסף, טוענים איגור כי יש לזכותם בפיצוי עבור ניזקי נזילת צנרת כיבוי האש המרכזית בשנת 2003, לפי חוות דעתו של השמאי רוזנברג (להלן: "רוזנברג"), בסכום של 18,231ש"ח.

הסתמכותם של איגור על חוות דעתו של רוזנברג מוסברת בהימנעותו של המומחה מלהתייחס לטענה. לדעתי, לא עמדו איגור בנטל להוכחת הנזק בעניין זה שכן לו היה נתון זה מוצג בפני המומחה לא היה מתעלם מקיומו משמע, כי הנזק תוקן. בהינתן כי אלה הם פני הדברים, היה על איגור לצורף לראיותיהם את הוכחת התשלום בגין הליקוי ולהפנותני לראיה בסיכומיהם. משלא עשו כן, יש לראותם כמי שלא עמדו בנטל ההוכחה ולפיכך, נדחית טענתם.

לסיכום חלק זה של ההכרעה ייאמר, כי ביחס לעלות תיקון ליקויי הבנייה לא מצאתי כי יש לחרוג ממימצאיו של מומחה בית משפט.

לאחר בדיקת טענות איגור מצאתי, כי השגותיהם על חוות דעתו של המומחה משוללות בסיס ואין לקבלן,  בה בעת, יש לאמץ את קביעות המומחה ומסקנותיו ללא סייג.