פסק-דין בתיק א 14751/05

מבוא

1.         עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שאירעו לתובע בעת ששהה בנתבעת 1 (להלן: גם המלון) בחופשה כחלק מפעילות ועדת הרווחה של מקום העבודה שלו. הנתבעת 2 הייתה המבטחת של המלון בזמנים הרלוונטיים לתביעה.

2.         התובע, יליד 1963, הגיע למלון ב - 13.6.02 ביחד עם בת זוגו וזוג חברים.

3.         הצדדים חלוקים הן בשאלת החבות והן בשאלת גובה הנזק.

גרסת התובע

4.         במוצאי שבת, ה - 15.6.02, הוזמנו התובע ויתרת האורחים שנותרו במלון להצטרף למסיבה לעובדי המלון שנערכה מסביב לבריכה של המלון.

5.         לטענת התובע ועדיו בשלב מסוים התחילו העובדים לזרוק אחד את השני למים כאשר בעיקר נזרקו הבנות. התובע עמד בסמוך לשפת הבריכה צפה בנעשה ודיבר עם חברו מקסים סושנקו (להלן: מקסים) שנמצא בתוך המים הרדודים. פתאום חש דחיפה מאחור והוא נפל בחוזקה למים עם הראש קדימה.

6.         כתוצאה מהנפילה למים פגע התובע עם מצחו בקרקעית הבריכה. הוא היה מטושטש ונדרש לעזרה כדי לצאת מן המים כאשר הוא מדמם.

7.         בו בלילה הגיע התובע למד"א בערד ומשם הוזמן אמבולנס שלקח אותו לבית החולים סורוקה להמשך טיפול. בבית החולים טופל התובע בין היתר בהדבקה של הפצע במחלקה הפלסטית ונחבש. הוא שוחרר להמשך טיפול בקופת החולים.

8.         התובע טוען כי שבועיים לאחר האירוע איבד את הכרתו בעת שהיה בביתו, וכתוצאה מכך נפל ופתח את איזור הפצע.  הוא הועבר לטיפול בבית חולים בילינסון ושם נתפרו הפצעים והתובע עבר בדיקה נוירולוגית.

9.         כתוצאה מן התפירה נותרה במצחו צלקת מכערת והוא נדרש לעבור ניתוח פלסטי שהצליח באופן חלקי לטשטש את הצלקת. התובע מהלך עם ראש מגולח ולכן הצלקת בולטת ומפריעה לו.

10.        מטעם התובע העידו הוא עצמו, חברו מקסים וזוגתו אירה מגלוב.

טענות התובע

11.        ב"כ התובע טוען כי המלון הפר את חובת הזהירות כלפי התובע כאורח שהגיע למקרקעין שבחזקתו ובבעלותו. במקרה דנן נחשף התובע לסיכון בלתי סביר שבגינו יש להטיל אחריות על המלון. השתוללות העובדים הייתה סיכון בלתי סביר בנסיבות.

12.        התובע טוען כי הגם שלא הוגשה חוות דעת רפואית מטעמו אשר קושרת בין הנזקים שנגרמו לו באירוע נשוא התביעה לבין הצלקת שנותרה במצחו לאחר האירוע השני, גם במצב דברים זה יכול בית המשפט לקבוע על סמך כל החומר המונח בפניו את הקשר הסיבתי שבין האירוע נשוא התביעה לתוצאה המאוחרת. במקרה זה טוען ב"כ התובע כי התשתית העובדתית פשוטה וברורה ומלמדת על קשר סיבתי ישיר.

13.        לטענת התובע נגרמו לו כאב וסבל הן בעת הפציעה עצמה והן לאחר מכן בשל התוצאה של היוותרות צלקת מכערת בקדמת מצחו. התובע מעריך את סך כל נזקיו ב - 50,000 ש"ח.

גרסת הנתבעות וטענותיהן

14.        הנתבעות טוענות כי התובע ביקש להיכנס למים ולא הופל לתוכם. התובע ביצע את הקפיצה במהירות כך שלא ניתן היה לחזות את כוונתו מראש ולמנוע זאת. לטענתם היה התובע מבושם מאלכוהול ויתכן שזו הסיבה לפגיעה.

15.        לא הייתה כל השתוללות מצד עובדי המלון שהשתתפו במסיבה.