פסק-דין בתיק א 118907/01 - פסקדין

מבוא

1.         זוהי תביעה כספית לפיצויים בגין נזקי גוף, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

2.         התובע, יליד 9.7.78, נפגע בתאונת דרכים ביום 6.8.00, בהיותו בן 22 (בנסיבות המהוות גם תאונת עבודה - התאונה אירעה במהלך עבודתו של התובע כשליח בעת שרכב על קטנוע).

3.         הנתבעות מודות באירוע התאונה, בכיסוי הביטוחי ובחבות על פי החוק. המחלוקת נסבה על שיעור הנזק.        

נכות רפואית

4.         התובע נפגע פגיעה קשה בתאונה; הוא הועבר מחוסר הכרה לבית החולים בלינסון; הכרתו חזרה בהדרגה כעבור מספר ימים; הוא סבל גם משברים ומבצקת מוחית. הוא שהה בשיקום בבית לוינשטיין במשך כחודשיים. בתיק זה מונו ארבעה מומחים רפואיים, בתחומי הנוירולוגיה, א.א.ג., פה ולסת וכירורגיה (פלסטית וכף יד). אפרט להלן את הממצאים, לפי הסדר הכרונולוגי של מתן חוות הדעת.

נוירולוגיה

5.         פרופ' מנחם שדה בדק את התובע ביום 28.5.02. בחוות דעתו מיום 31.7.02 הוא כותב: "מדובר בחבלת גולגולת קשה עם אבוד הכרה והנשמה למשך 4 ימים. ב - CT מוח נמצאה בצקת מוחית ודימום טמפורלי שמאלי. לאחר הפסקת ההנשמה הוא היה בהכרה מלאה. ב - CT מוח שני הבצקת פחתה והדימום היה בספיגה. כעבור 10 ימים מקבלתו הועבר לשיקום בבית לוינשטיין. בקבלתו לשם היה עדיין מעט מבולבל ולא התמצא לגמרי. עם שחרורו כעבור חודשיים התמצא היטב וביצע עבודות פשוטות. במעקב על ידי רופא קופת חולים התלונן על כאבי ראש, סחרחורות, קושי בריכוז ונדודי שינה. כעבור כשנה הופיעה תמונה נוספת של התנהגות משונה ואיטיות ועקב כך הופנה ליעוץ פסיכיאטרי. גם בעת בדיקתו על ידי הציג תנועתיות איטית, הבעת פנים קפואה, הליכה עם גרירת הרגליים על הרצפה. בנוסף התנהגותו היתה משונה, למשל, עצימת עינים למשך דקה תוך כדי הישיבה מולי. בבדיקה הוא דווח על ירידה בתחושה בפזור חסר בסיס אנטומי ושאינו אפשרי עקב לקות כלשהי במערכת העצבים. הוא לא הפעיל את כוח השרירים בצורה המתאימה לחוסר הפעלה רצונית. ההתנהגות המשונה, חוסר הפעלת השרירים והשנויים בתחושה אינם נובעים מבעיה נוירולוגית, אלא הינם חסרי בסיס אורגני. הצגת ממצאים כוזבים אלה (שלא היו קיימים בבדיקות קודמות באשפוזיו ובמעקב הראשוני אצל ד"ר לייזרוביץ) נועדה להרשים אותי בעת הבדיקה ומטילה ספק רב באמינותו. לפיכך, לא ניתן לקבל את תלונותיו כלשונן. בבדיקתו אין ממצאים נוירולוגיים אוביקטיביים חולניים ונכותו הנוירולוגית נשענת על תלונות סוביקטיביות בלבד כגון כאבי ראש, קושי בריכוז ונדודי שינה. מחד, תלונותיו אינן אמינות וללא ספק קיים לפחות מרכיב של הגזמה בדבריו, אך מאידך חבלת הראש שעבר היתה קשה עם בצקת מוחית ודמום, וסביר שהותירה נכות כלשהי. על כן אני מניח שיש גרעין של אמת בדבריו ואני מעריך את נכותו הנוירולוגית הקבועה ב - 5% על פי סעיף 34ב (חלקי, מותאם) לקובץ התקנות".

            חרף השגותיהם של שני הצדדים, לא ראיתי כל טעם של ממש לקבוע נכות אחרת. מסקנתו של פרופ' שדה מאוזנת וסבירה. לא התבקשה חקירתו בחקירה נגדית. הנכות הנוירולוגית עומדת, על כן, על 5% נכות.  

א.א.ג.

6.         פרופ' יונה קרוננברג מציין בחוות דעתו מיום 6.12.02 את הדברים הבאים: "... הוא מתלונן על ליקוי בשמיעה באוזן ימין מלווה בתחושת טנטון שאינו קבוע. סובל מהתקפי סחרחורת פעמים רבות במשך היום. מתקשה בנשימה דרך האף, בעיקר מנחיר ימין וסובל לדבריו מנזלת רבה. 1. בבדיקת שמיעה נראית שמיעה תקינה לחלוטין. 2. הבדיקה הקלינית ובדיקות ENG ויציבה מצביעות על כך שאין, במקרה זה, פגיעה במערכת שיווי המשקל שבאוזן הפנימית. 3. מקור תחושת הסחרחורת יכול להיות בפגיעה המוחית ויש לקבל לעניין זה חוות דעת מומחה בשטח הנוירולוגי. 4. נראית הפרעה קלה במעבר האוויר בנחיר ימין. 5. בדיקה לא נמצאה נזלת. 6. נראה איזור חוסר תחושה בשפה המתאים לפגיעה קלה בעצב החמישי. הנכות המתאימה במקרה זה... היא כדלקמן: 10% לפי סעיף 29, (5), א' פגימה בעצב 5 בצורה קלה. 0% לפי סעיף 69, (2), א' הפרעות בנשימה דרך האף הפרעה קלה עד בינונית".

            בחקירה נגדית בידי ב"כ הנתבעות אישר פרופ' קרוננברג כי עשה שימוש בסעיף המופיע בחלק הפגימות הנוירולוגיות; הוא לא קיבל את עמדתו של המומחה בתחום הפה והלסת, שהעריך את הנכות בגין אותו סעיף ב - 3% בלבד, ולא הסכים עם ההנחה שמדובר בקביעה שאינה בתחום מומחיותו המובהק (עמ' 18 לפרוטוקול). מאחר ושני מומחים העניקו נכות שונה בגין אותה פגיעה עצבית, אשוב ואתייחס לכך מיד, לאחר סקירת חוות הדעת השניה.

פה ולסת

7.         פרופ' שלמה טייכר מציין בחוות דעתו מיום 5.1.03, כי: "לאחר פגיעה בתאונת דרכים בתאריך 6.8.2000 וחבלות מרובות לעצמות הפנים לעור הפנים ולשיניים העליונות הקדמיות נשאר מר אחרק אברהם עם מספר נכויות: 1. הפרעה תחושתית בשפה העליונה בריריות הפה ושיניים עליונות בצד ימין. לפי ספר מבחני נכות פרק שלישי 29 (5) א' 1 בצורה קלה מתואם מזכה אותו ב - 3% נכות לצמיתות. 2. סטיה של האף הרחבה של נחיר ימני עם צלקות ועוות של האף והשפה העליונה לפי... 75 (2) ב' מתואם מזכים אותו ב - 7% נכות לצמיתות...4. טיפול שיניים. בנוסף לטיפולים נוספים אשר מצאתי בבדיקת חלל הפה ובצילום פנורמי מה - 22.9.2000 נמצאו: חוסר שן 11 שנעקרה וטיפול שורש ושבר בכותרת שן 12. בצילום פנורמי מה - 25.11.02 ובדיקה נמצאו: א. כתרי חרסינה על שיניים 11 ו - 12. ב. שתל באזור שן 11. על פי... 74 (1) ח' 0.25% לצמיתות... יש לפצות את מר אברהם אחרק בגין הטיפולים שקיבל תמורת קבלות שימציא. עלויות מקובלות לטיפולים אלה: כתרי חרסינה בשתי שיניים... 5,000 ש"ח. שתל באזור שן 11 - 2,500 ש"ח. מבנה על שתל - 1,500 ש"ח. אורך חיי כתרים ושתלים הוא 10 שנים. לכן יש לקבוע חלופות לכתרים ולשתל לפי תוחלת חיים מקובלת בישראל".

            פרופ' טייכר נקרא אף הוא לחקירה נגדית. לדבריו, באשר לפגיעה העצבית, הגם שהסעיף מופיע בתחום הנוירולוגי, מומחי הפה והלסת הם אלו שמאבחנים מקרים כאלה, כאשר הפגיעה היא באיזור שבו נפגע התובע. הוא הסביר את הקביעה בדבר 3% נכות בלבד בכך ש"... העצב הוא עצב גדול מאוד. יש בו עשרות סעיפים שבחלקם תחושתיים וחלקם מוטוריים. העצב עצמו נמצא בבסיס הגולגולת, ממנו יוצאים מס' סעיפים מרכזיים, וסעיפים אלה מתחלקים לתת סעיפים ואחד מהם שהתובע פגוע הוא סעיף אחד מהשלושה. נדיר שהעצב נפגע כולו. הפגיעה היא בגין חלק מאחד הסעיפים מתוך שלושה" (עמ' 14 לפרוטוקול). הוא הבהיר כי לדעתו לא נכון יהיה במקרה זה להצמד לתקנה שמעניקה 10% (עמ' 15).

8.         בעניין זה של הפגיעה העצבית דעתי היא כדעתו של פרופ' קרוננברג. "פגיעה קלה" בעצב החמישי כולו היא דבר שלמעשה כלל לא קיים, לכל הדעות; אם כך, מה משמעותו של סעיף הפגיעה הקלה? אין זו אלא כי הסעיף מכוון למצב של "פגיעה קלה" גם בחלק מסויים מן העצב, ואין מקום לערוך חישוב מתמטי בהקשר זה, כפי שמציע פרופ' טייכר.

            אני מעמיד את הנכות בגין הפגיעה העצבית על 10% נכות; הנכות בגין הפגיעה שיניים - 0.25%. לעניין הפלסטי, בו מעניק פרופ' טייכר 7% נכות, אשוב מיד.

כירורגיה פלסטית וכירורגית כף יד

9.         דר' בתיה יפה כותבת בחוות דעתה מיום 30.1.03 כי התובע "נפגע בפניו, ראשו ושורש כף היד השמאלית, ונגרמו לו בין השאר שברים וחתכים בפנים, ושבר של עצם הרדיוס בשורש כף היד השמאלית. החתכים והשברים בפניו הותירו צלקות נראות לעין ומעוותות את השפה העליונה והנחיר הימני של האף. לא צפויים שנויים במצב הצלקות מכיוון שחלף זמן רב מאז התאונה. השבר בשורש כף היד התחבר בעמדה תקינה ולא הותיר הפרעה תפקודית... דרגת נכותו... היא 10% נכות צמיתה לפי סעיף 75 (2) ב'. בשל השבר בשורש כף היד השמאלית לא נותרה נכות".