פסק-דין בתיק א 1101/02 - פסקדין

הסוגיה שבמחלוקת

            1. פסק דין זה דן בשאלה האם היה הנתבע מס' 2, עו"ד אשרף ג'סאר [להלן - עו"ד ג'סאר] רשאי להתפשר בשמם של התובעים בתביעתם מול מינהל מקרקעי ישראל, הנתבע מס' 2 [להלן - המינהל], ואם לא - מה דין הכספים ששילם לו המינהל מכוח הסכמי הפשרה שהושגו.

שתי התביעות הנזכרות לעיל אוחדו, בהיותן עוסקות באותן שאלות משפטיות ועובדתיות. בכל אחת מהן מבקשים התובעים ליתן פסק דין על פיו הסכמים פשרה שקיבלו תוקף של החלטות ביחסים בינם ובין המינהל בטלים ומבוטלים.  תביעה אחרת [ת.א. 1246/02] שעניינה היה זהה ואשר בשעתו אוחדה עם שתי התביעות האחרות, נדחתה בהסכמה בין התובעים שם לבין הנתבעים.

הרקע

            2.  שתי התביעות קשורות להליך של הפקעה שנקט שר האוצר מכוח פקודת הקרקעות [רכישה לצרכי ציבור] 1943, ביחס למקרקעין הנמצאים בבעלות התובעים ובחזקתם בתחום הכפר עין מאהל וסביבתו. התובעים בתיק 1101/02 הם בעלים של כ - 30 דונם שהופקעו ואילו התובעים בתיק 1151/02 הם בעלים משותפים של 15 דונם הרשומים בגוש 17405 חלקה 73.

העובדות בתיק אזרחי 1101/02

3.  דבר ההפקעה פורסם ברשומות ביום 19.7.76, אולם הליכים ותפיסת החזקה במקרקעין שהופקעו ננקטו רק בשנים 1986 עד 1988, במסגרת תובענות שהוגשו לבית משפט השלום ואשר ניתנו בהן פסקי דין בהעדר כנגד התובעים.  בשנת 1997 פנה הנתבע מס' 2 [להלן - עו"ד ג'סאר] אל בעלי אדמות שבכפר עין מאהל, ובכללם התובעים, והציע את שרותיו המשפטיים לצורך ההגנה על אדמותיהם המופקעות. הוא הציע את שרותיו בהתנדבות, ללא שכר טרחה. התובעים נענו להצעה וחתמו על יפויי כוח, בשנת 1997, המקנה לעו"ד ג'סאר הרשאה מיוחדת ומצומצמת לצורך הגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק לביטול ההפקעה ולשחרור האדמות. עתירה לבג"צ הוגשה בשם התובעים בשנת 1997 ועניינה היה ביטול ההפקעה. אולם, העתירה נמשכה על ידי העותרים לאחר שהמדינה הצהירה כי מימוש המטרה הציבורית שלשמה בוצעה ההפקעה החל בשנת 1990 עם גל העליה מחבר המדינות. לאחר משיכת העתירה פנה עו"ד ג'סאר לבעלי האדמות, ובכללם התובעים, וביקש רשותם להגיש תביעה בשמם לבית המשפט המחוזי באותו עניין. התובעים טוענים כי הוא לא קיבל מהם יפוי כוח או רשות לפעול בשמם או במקומם לקבל פיצויים וכסף עבור המחוברים בקרקע או בגין המקרקעין אלא אך ורק לשם ביטול ההפקעה.

חרף זאת הגיש עו"ד ג'סאר לבית משפט זה תביעה בת.א. 523/99 לביטול ההפקעה ולחילופין לפיצויים.  התביעה הוגשה בשם 28 העותרים בבג"צ ובכללם התובעים בתיק 1102/02 ובתיק 1151/02 שבפני. ביום 11.5.00 הגיש עו"ד ג'סאר בשם התובעים, במסגרת תיק אזרחי 523/99 הודעה על הסכם פשרה, ובית המשפט נתן לו תוקף של פסק דין חלקי ביום 14.5.00 [להלן - הסכם הפשרה הראשון]. בהסכם הפשרה הראשון נאמר כדלקמן:

            א. התובעים מסתלקים מטענתם כי הפקעת המקרקעין הינה חסרת תוקף;

            ב. הם יפנו בעצמם את המקרקעין בתוך 30 יום ממתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה;

            ג. תמורת הפינוי ישלם המינהל לתובעים סכום של 808,020 דולר כולל מע"מ, לפי שער יציג המהווה מכפלה של מספר עצי הזית במקרקעין ב- 180 דולר לכל עץ. המקרקעין פורטו בנספח להסכם;

ד. הסכום ישולם על ידי המינהל לידי עו"ד ג'סאר לאחר השלמת פינוי המקרקעין, בין אם יפונו על ידי התובעים עצמם ובין אם יפונו על ידי המינהל;

            ה. התובעים יפצו את המינהל בגין כל סכום שיחוייב לשלם בגין המחוברים לבעלים רשומים של המקרקעין שאינם כלולים ברשימת התובעים בתיק זה;

            ו. העצים שיעקרו מהמקרקעין על ידי התובעים ישארו בקניינם והם ידאגו לפנותם מהמקרקעין בתוך מועד הפינוי;

            ז. המינהל יפעל לתשלום סכום הפיצוי שאינו שנוי במחלוקת לגבי המקרקעין המופקעים [המרכיב הקרקעי ללא המחוברים] בכפוף להמצאת האישורים הדרושים;

            ח. פינוי המקרקעין אינו מותנה בתשלום הפיצוי בגין הקרקע המופקעת.

            הסכמה מאוחרת יותר הושגה ביום 25.4.01 בין עו"ד ג'סאר לבין עו"ד דובדבן, ב"כ המנהל [להלן - הסכם הפשרה השני], על פיו התובעים מודים כי עם הפקדת הסכום של 808,020 דולר בחשבונו של עו"ד ג'סאר הם רואים את המינהל כמי שמילא את התחייבויותיו על פי פסק הדין החלקי שאישר את הסכם הפשרה הראשון.

            4.  התובעים טוענים כי לא ידעו שהכסף שולם לידי עו"ד ג'סאר או כי הושג הסכם פשרה על פיו ויתרו על טענותיהם כנגד ההפקעה תמורת תשלום פיצויים. רק כאשר החלה מהומה בכפר משהחל המינהל לעקור עצי זית בחלקות של בעלי קרקעות אחרים הבינו כי התנהלו הליכים בלא ידיעתם. הם טוענים כי לא ידעו על קיומו של הסכם הפשרה ולא נתנו לעו"ד ג'סאר סמכות או יפוי כוח לקבל פיצויים בגין המחוברים וכי עו"ד ג'סאר פעל על דעת עצמו ללא רשות או הרשאה. לטענתם דין הסכם הפשרה להתבטל אם אינו בטל מעיקרו, וכל זה מחמת טעות, הטעייה, עושק או חוסר סמכות. לפיכך מבקשים התובעים כי בית המשפט יורה על ביטול שני הסכמי הפשרה והעברת הכספים שנגבו לחשבון נאמנות.

עובדות התביעה בתיק אזרחי 1151/02