פניש נ' כהן

פסק דין

זוהי תביעה לפיצוי התובעת בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 22.6.10. רכבה של התובעת היה בחנייה, והיא נכחה לדעת, כי במהלך הלילה פגע רכב אחר ברכבה. התובעת צירפה לכתב התביעה חוות דעת שמאי הקובעת את גובה הנזק.

הנתבעת לא הכחישה, כי הרכב של אימה פגע ברכב התובעת ולטענתה התאונה אירעה כאשר אחיין של בעלה בא לבדוק את הרכב על מנת לרוכשו, נהג עם הרכב נסיעת מבחן ושכח להרים את בלם היד של הרכב. בשל תנאי האקלים התדרדר הרכב ממקום החנייה אל רחוב סמוך, פגע ברכב מסוג יונדאי, ולאחר מכן המשיך ופגע ברכבה של התובעת. לטענתה הגיע להסדר עם בעל הרכב הראשון, והתובעת סירבה להגיע עימה להסדר, אולם טוענת לנזקים שלא היו עקב התאונה.

התובעת והנתבעת העידו בפני. למרות שיש אי בהירות לגבי זהות הפוגע, העובדה כי הנתבעת הביעה נכונות לשלם את הנזק, וגם הגיעה, לדבריה, להסכמה, עם בעל הרכב הנוסף שנפגע, מספיקה על מנת לקבוע כי עקרונית הנתבעת היא החייבת בתשלום הנזקים. גרסת הנתבעת לעניין השימוש שעשה הקונה הפוטנציאלי של הרכב אינו אמין בעיני, ויש לי חשש כי לא בכדי התובעת נטלה על עצמה את האחריות לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לכלי הרכב הראשון שנפגע, וכן הביע נכונות לשלם את הנזק שנגרם לתובעת, אולם כפרה רק בגובהו.

השאלה היחידה שעלי להכריע בה היא שאלת גובה הנזק.

הואיל והתובעת הגישה חוות דעת שמאי, המבססת את גובה הנזק וקובעת כי המדובר בנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה, אין לי אלא לקבל את גרסת התובעת בענין זה.

הנתבעת אינה שמאית רכב, וכל דבריה לענין היקף הנזק הינם נתמכים בעדות נוספת.

לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת במלואה.

הנתבעת תשלם לתובעת 5,498 ₪ שישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 9.7.2010 ועד התשלום בפועל.

כן תשלם התובעת לנתבעת את שכר טרחת שמאי בסך 400 ₪ שישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 9.7.2010 ועד התשלום בפועל, הוצאות משפט לרבות החזר אגרה בסך 350 ₪ שישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ב, 26 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.