פל"א 6624-10-14 מדינת ישראל נ' אלצנע(עציר)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של נהיגת רכב בעודו פסול מלקבל או מלהחזיק רישין נהיגה, כאשר רשיון נהיגתו לא היה תקף וכאשר לא היה ברשותו ביטוח תקף.

מתחם הענישה ביחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה נקבע על ידי בית המשפט המחוזי, באר-שבע

בעפ"ת 59810-07-12 דרור אביטל נגד מדינת ישראל שם נאמר באופן מפורש:

"מתחם הענישה הקבוע לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נע בין מאסר על תנאי בנסיבות קלות באופן מיוחד, עד לתקופת מאסר בת שנה."

מתחם תקופת פסילת רישיון הנהיגה ביחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, נקבע על ידי בית המשפט המחוז, באר-שבע בעפ"ת 43966-08-13 חאלד זידאן נגד מדינת ישראל:

"הטווח של עשרים וארבעה חודשי פסילת רישיון הינו בתוך מתחם העונש ההולם, אשר נע בין 6 חודשים ועד לחמש שנים."

בחינת הענישה הראויה ביחס למתחמים שסקרתי לעיל תהיה בהתאם לקריטריונים אותם קבע המחוקק בתיקון 113 של חוק העונשין, תוך שיילקחו בחשבון שקולים לקולא ולחומרא והכל ביחס לנאשם הספציפי שבפני ולנסיבותיו הספציפיות של האירוע נשוא כתב האישום:

אין מחלוקת כי הנאשם בלתי מורשה לנהיגה ביחס לכלי הרכב בו נהג (רכב משא רכין) וכי במקור לנאשם רישיון נהיגה מדרגה B בלבד, כאשר גם רישיון נהיגה זה פקע ביום 15.1.88.

למעשה הנאשם בלתי מורשה לנהיגה כאשר ברקע היה תחת פסילה פעילה לתקופה של 36 חודשים, אשר הוטלה עליו ביום 23.8.12.

אין המדובר באירוע ראשון של נהיגה בזמן פסילה ביחס לנאשם זה.

ביום 19.5.89 ביצע עבירה ראשונה של נהיגה בזמן פסילה, ולאור חייו חזר וביצע שוב ושוב את אותה העבירה בתאריכים: 5.3.92, 19.9.01, 25.7.12, 14.7.11.