פל"א 2270-02-14 מדינת ישראל נ' נ'

מבוא

1. הנאשם הועמד לדין בעבירה של נהיגה בשכרות, מכוח הימצאות בדגימת השתן שנתן, תוצר חילוף חומרים של החומר הפעיל בקנביס (149 ng/ml)– דבר המעיד על שימוש בקנביס. עבירות על סעיף 26(3) לפקודת התעבורה יחד עם סעיף 64(ב)(2) לפקודה (ראה החלטה על תיקון כתב אישום כמבוקש על ידי המאשימה, מיום 8/5/14 ו-14/5/14).

    

2. טענות ההגנה היו כדלקמן:

   • לא נוצר חשד סביר המקנה זכות בדין לדרוש בדיקת שתן מהנאשם.

   • בדיקת השתן לא הוחזקה בתנאי קירור ולכן אין לייחס לתוצאות כל מהימנות.

   • המשטרה לא פעלה על פי הנוהל, לענין מסירת הדגימה בהקדם האפשרי, מילוי טפסים, ביצוע בדיקת מאפיינים והסבר השלכות משפטיות למקרה של סירוב הנאשם ליתן בדיקה.

      

     דיון והכרעה

      

     התנאים בהם נשמרה המבחנה לא פגמו במהימנות התוצאות

      

3. אסיר מהשולחן את הטענה השניה ואומר בקצרה, כי לאחר חקירת ד"ר גופר ולא בפעם הראשונה, בענין התנאים בהם נשמרת המבחנה על ידי המשטרה, עד הגעתה למעבדה, הרי שעל פי חוות דעתו המלומדת, עתירת הניסיון, ואשר לא נסתרה בעדות מומחה אחר, שמירת המבחנה בארון המוצגים של המשטרה למשך פרק זמן ארוך בלא קירור אין בה כדי לפגום במהימנות הבדיקה וכך בין היתר אמר: "כמומחה לא נוצר קנביס בשתן יש מאין גם אם הדגימה תשב בשמש במשך שנה" (פרו' עמ' 5 ש' 5).