פלוני נ' קצין התגמולים

א.       בקשת רשות ערעור על פסק דינו (המתוקן) של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ר' שמולביץ), מיום 18.10.16, בע"ו 13802-03-16, בגדרו נדחה ערעור על החלטת הועדה הרפואית העליונה בענין דרגת הנכות שבגינה זכאי המבקש לפיצוי בגין כתמי פיגמנטציה בעורו.

רקע והליכים קודמים

ב.       המבקש, יליד 1951, שירת בצה"ל משנת 1970, במשך למעלה מ-20 שנה (עם הפסקה של כשנה ב-1974), ומילא מגוון תפקידים; משנת 1983 שימש קצין בטיחות בתעבורה. במהלך שירותו פרצו אצל המבקש מספר מחלות. חלק מהן הוכרו כמחלות שנגרמו תוך ועקב שירותו הצבאי, וחלקן הוכרו כמחלות שהוחמרו, בשיעורים שונים, על רקע תנאי שירותו. דרגת נכותו הכוללת של המבקש עומדת, נכון להיום, על 49%. בין היתר, מוכר המבקש כלוקה במחלת הזאבת, כמחלה שהוחמרה עקב שירותו בשיעור של 75%.

ג.       בשנת 2011 פנה המבקש לועדה רפואית בקשר לשינויי צבע שחלו באמות ידיו. ביום 1.7.12 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון כי כתמי היפר-פיגמנטציה אלה הם תולדה של טיפול תרופתי שקיבל המבקש במחלת הזאבת. על כן, הכירה בהם כנכות מוסבת, על פי הוראות תקנה 9 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש"ל-1969 (להלן התקנות). דרגת נכותו של המבקש הועמדה על 1% לפי סעיף 76ב1 לתוספת לתקנות. המבקש ערער על החלטה זו לועדה הרפואית העליונה. ביום 30.10.12 קבעה הועדה הרפואית העליונה:

"בדיקת העור: על פני אמות הידיים, מספר מקולות היפר פיגמטריות. כתמי היפר פיגמנטציה גם בחלקן הדיסטלי של הירכיים. הכתמים אינם מכאיבים ואינם מכערים".

הסעיף בגינו נקבעה הנכות בשיעור של 1% – לצמיתות, שונה לסעיף 75(א)(1) לתוספת לתקנות (מתוך זה 0.66% על חשבון השירות). המבקש ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ע"ו 14354-02-13). ביום 8.5.13 הגיעו בעלי הדין להסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, שלפיו יוחזר הדיון בעניינו של המבקש לועדה הרפואית העליונה, כדי שתשוב ותבחן את טענת המבקש לענין סעיף הליקוי המתאים לשינוים שחלו בצבע עורו. ביום 3.9.13 התקיים דיון חוזר בועדה הרפואית העליונה, וכך נאמר בהחלטתה:

"הוועדה בחנה את הנכות בהתאם לתקנות המעודכנות שתוקנו בשנת 2007. כפי שצוין בוועדה הקודמת וגם היום מדובר בכתמים של היפר-פיגמנטציה על גב אמות הידיים ואין מדובר בכתמים נרחבים, כואבים או מכערים. ולכן סעיף הליקוי המתאר מצב של כתם עור שאינו מפריע ואינו מכער, סעיף 75 א' 1 תואם לחלוטין את מצבו. ז"א (זאת אומרת – א"ר) הועדה משאירה את נכותו בשיעור 1% נכות".

ד.       המבקש ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי (ע"ו 31102-10-13). בית המשפט המחוזי קבע ביום 27.3.14 כי הועדה הרפואית העליונה לא פעלה כמצוות סעיף 75 רישא לתוספת לתקנות, המורה כי יש למדוד את גודל הכתמים. משכך, הורה בית המשפט המחוזי על החזרת הדיון לועדה הרפואית העליונה כדי שזו תשוב ותבדוק את היקף הכתמים וגודלם, ותתאים סעיף נכות שעונה על ממצאיה. בית המשפט הנחה את הועדה להביא בחשבון כי נפסק לא אחת שגודל הצלקות, יש בו כדי להוות גורם לבחינת שיעור כיעורם, והוא הדין בכתמי פיגמנטציה. נפסק, כי ככל שתעמוד הועדה הרפואית העליונה בדעתה שלפיה אין מדובר בכתמי פיגמנטציה נרחבים או מכערים, תנמק את החלטתה.

ה.       ביני לביני הגיש המבקש ביום 18.12.13 בקשה לבדיקת נכות מוסבת בגין כתמי צבע בשתי ירכיו. הדיון בבקשה זו התקיים בפני ועדה רפואית מדרג ראשון ביום 30.9.14. הועדה קבעה כי מדובר ב"כתמי היפר פיגמנטציה לא סדירים הגולשים מדיאלית למרכז הירך ולטרלית בצד הירך דו"צ סימטרי", וכי מדובר ב"החמרה בהקף הפיגמנטציה ולפיכך נכותו תשונה לפי סעיף 76ב(2) ל-5% לצמיתות 2/3 ע"ח השרות".