אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' פלונית

פלוני נ' פלונית

תאריך פרסום : 21/06/2017 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים
1852-17
06/04/2017
בפני הנשיאה:
מ' נאור

- נגד -
המערער:
פלוני
המשיבה:
פלונית
פסק דין
 
  1. ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת א' ז'יטניצקי רקובר), מיום 16.2.2017, בתמ"ש 428-09-13, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

 

  1. בעלי הדין הם בני זוג לשעבר, שלהם שני ילדים קטינים (להלן: הקטינים). בשנת 2013 הגיש המערער בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו הליך שבמסגרתו טען לאי קיום הסדרי השהות שלו עם הקטינים. בתיק התקיימו מספר דיונים, בוצעו הערכות מטעם לשכת הרווחה ויחידת הסיוע של בית המשפט, והמשפחה הופנתה למטפלים פרטיים שהעבירו דיווחים לבית המשפט. במהלך הדיון האחרון, מיום 27.11.2016, הורה בית המשפט לבעלי הדין לצאת מן האולם וקיים דיון שלא לפרוטוקול במעמד באי-כוח הצדדים בלבד. במהלך דיון זה העלה בא-כוח המשיבה התנגדות להסדרי השהות על פי ההסכם נוכח העובדה שאשתו השניה של המערער היא... בתום הדיון הוסכם על מתווה חדש ובעלי הדין שבו לאולם על מנת לקבל את הסכמתם למתווה זה. לאחר ששמע את הצדדים נתן בית המשפט למחרת היום החלטה בעניין קיום מפגשים מידיים של המערער עם הקטינים וקבע כי על בעלי הדין לקבל הדרכה הורית.

 

  1. ביום 13.12.2016 הגיש המערער, באמצעות בא-כוחו, בקשה לפסילת בית המשפט בנימוק שלפיו בדיון שהתקיים ביום 27.11.2016, בין באי-כח הצדדים בלבד, נאמרו דברים קשים על ידי בא-כוח המשיבה המהווים, לטענתו, דברי הסתה וגזענות. נטען כי באת-כוחו ביקשה לגנותם, "אולם כבוד ביהמ"ש לא עשה דבר", ונמנע מגינוי דברי ההסתה והגזענות שנאמרו. המערער טען כי "אדם אינו יכול לקבל את יומו בבית משפט בו הוא מושא להסתה ולפגיעה בכבוד האדם שלו" (להלן: בקשת הפסלות הראשונה). לאחר קבלת תגובת המשיבה, דחה בית המשפט את הבקשה ביום 1.1.2017. בית המשפט ציין כי בשלב שבו לא נכחו בעלי הדין אלא רק באי-כוחם, טען בא-כח המשיבה לקושי בו נתקלים הקטינים,... . בית המשפט ציין כי נאמרו משפטים שונים מאלה שנטענו על ידי המערער בבקשת הפסלות, וכי בית המשפט העיר לבא-כח המשיבה יותר משלוש פעמים שיחדל מאמירותיו, עד שלבסוף התנהל דיון לגופו של עניין בו הסכימו באי-כח הצדדים על מתווה חדש, ובעלי הדין נקראו לשם קבלת הסכמתם למתווה החדש. לפיכך, קבע בית המשפט כי הטענה שלפיה לא העיר לבא-כח המשיבה ולא גינה את דבריו אין לה שחר.  בנסיבות אלה, כך נפסק, וודאי שלא עשה דבר שהיה בו כדי להסכים עם דברי בא-כח המשיבה ולכן אין כל בסיס לבקשת הפסלות. בית המשפט הוסיף כי בקשת הפסלות הוגשה מיד לאחר שנדחתה בקשת המערער לבטל את ההחלטה בנוגע לקיום מפגשים מידיים של המערער עם הקטינים וקבלת הדרכה הורית, והרושם שנוצר הוא כי כל מטרת הגשת בקשת הפסלות היא לדחות את ביצוע ההחלטה. לפנים משורת הדין לא חויב המערער בהוצאות לטובת אוצר המדינה (להלן: ההחלטה הראשונה).

 

  1. אז הגיש המערער, בעצמו, בקשה נוספת לפסילת בית המשפט. לבקשתו צירף תמלול של הקלטת הדיון מיום 27.11.2016. המערער הצהיר כי הקליט בעצמו את הדיון, כולל הדיון שהתנהל בנוכחות עורכי-הדין ובית המשפט בלבד. במסגרת בקשתו טען המערער, בין היתר, כי קמה עילת פסלות נוכח הפער שבין דברי בית המשפט בהחלטה הראשונה לבין "האמת המתועדת"; במיוחד, כשהפער "נוגע לשורשו של התיק", כך שדעתו של בית המשפט כבר ננעלה.

 

  1. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות השניה וקבע כי הבקשה

 

"הינה ניצול חמור ובוטה של הליכי ביהמ"ש, כשלבקשת הפסלות אין כל בסיס ובקשה זו הוגשה תוך רמיסת החוק ברגל גסה, כשהמבקש מקליט באופן סמוי את ישיבת ביהמ"ש מיום 27.11.2016 אשר חלק נכבד ממנה התנהל תוך שהצדדים הסכימו לצאת מהאולם ולהשאיר באולם את באי-כוחם בלבד על מנת לנסות ולהגיע להבנות, ואף הרהיב עוז וצרף לביהמ"ש את תימלול ההקלטה שהוקלטה, כשלא נכח כלל באולם, כנספח לבקשת הפסילה, מעשה המהווה עבירה פלילית, כשמהתמלול לא עולים הדברים שנטענו על ידו".

 

  1. עוד נקבע, כי יש לדחות את בקשת הפסלות השניה על הסף. זאת, שכן היה על המערער להגיש ערעור פסלות על ההחלטה הראשונה, וגם מאחר שהבקשה השניה אינה נתמכת בתצהיר. ואולם, בית המשפט החליט לדון בבקשה לגופה מאחר ש"אינה יכולה לעבור לסדר היום" על התנהלותו של המערער. בית המשפט ציין כי הלכה פסוקה היא כי נאסר להקליט דיון אלא אם ניתנה רשות על ידי בית המשפט, בפרט בדיון בבית המשפט לענייני משפחה המתנהל בדלתיים סגורות. נקבע, כי "בנסיבות דידן, בוצע מעשה חמור מעין כמוהו, בו הוקלט דיון שנערך בין ביהמ"ש לבאי כח הצדדים, כשהוסכם שהצדדים יצאו מאולם ביהמ"ש". בית המשפט קבע כי מטרת הגשת בקשות הפסלות היא לדחות את ביצוע החלטתו בעניין קיום מפגשים מידיים של המערער עם הקטינים וכי בעלי הדין יחלו בטיפול. בית המשפט הוסיף כי מהתנהלות המערער עולה כי לאחר הדיון חזר בו מהסכמותיו בכך שסירב להמשיך בטיפול ולהתחיל בפגישות עם ילדיו, ובחר להגיש בקשות סרק בחוסר תום לב תוך רמיסת החוק. בית המשפט קבע כי עשה כל שביכולתו כדי שיתקיימו מיד פגישות בין המערער לקטינים וכי ההורים ילכו לטיפול, כשבית המשפט "מנסה כל העת ללכת עם בקשות" המערער. כאמור, הבקשה נדחתה ומכאן הערעור שלפניי.

 

  1. המערער, שאינו מיוצג, טוען כי בית המשפט הראה משוא פנים לטובת המשיבה ומנע ממנו את יומו. לדעת המערער, הוא לא היה מנוע מלהגיש את בקשת הפסלות השניה, במיוחד כשהבקשה נסמכת על אי דיוקים בהחלטה הראשונה, שממנה עולים לטענתו, משוא פנים, חד צדדיות, עיוות המציאות העובדתית, פגיעה בכללי הצדק הטבעי והתעלמות מוחלטת מטענותיו. לטענת המערער, אף אם תתקבל ביקורת בית המשפט על ההקלטה, אין בהחלטה כל התייחסות לפער המשמעותי "שבין זכרונו של בית משפט קמא המאמץ את גרסתו השקרית של ב"כ המשיבה לעומת המציאות כפי שהתרחשה באולמו של בית משפט קמא". המערער טוען כי מזה שלוש שנים וחצי שהוא סובל מהתעללות שבה המשיבה ובא-כוחה מסיתים נגדו, משטים בגורמים הטיפוליים ומעבירים את המסר לקטינים. לכן "לא ראה ברירה אחרת והקליט בחשאי את הדיון כולו באמצעות מכשיר שהושאר על השולחן, ללא ידיעת באת כוחו". לדבריו, "לא פנה להקלטה אלא בכלות כל הקיצין, כשהגיעו מים עד נפש ומחדלים עד זעקה, כשהמצפון מזדעזע ועולה תחושה קשה של היעדר צדק ומשוא פנים".

 

  1. לטענת המערער, בית המשפט התעלם בגדרי החלטתו מכך שההסתה וההתכחשות לה נוגעים לשורשו של ההליך. לדעתו, האמירות החוזרות של בית המשפט כאילו ההסתה היא לא "לגופם של דברים" מבטאות את נעילת דעתו בעניין המרכזי שבמחלוקת. לדעת המערער, "במקרה דנן מדובר בחשיפה של משוא פנים בפועל, שכן אי האמת בהחלטת המותב הינה אמוץ גרסת השקר של הצד שכנגד", הנוגעת ללב ליבו של הדיון. לטענת המערער, אי האמת עטופה בהתייחסות לא עניינית ופוגענית באופן המציג אותו כעבריין אך ורק משום שחשף הסתה, שקרים ועיוות דין באמצעי היחיד והאחרון שעמד לרשותו במאמציו לעמוד בקשר תקין עם ילדיו. לדברי המערער, הטענה המעשית שלפיה הוא מסוכן לילדיו נובעת מתוך שנאת דת שמקורה במוצאה של אשתו. לטענתו, בית המשפט "מגן על דברים אלו, לראשונה במחדל, עת נותן במה חופשית לאומר הדברים ובשנית, באופן אקטיבי, עת קובע כי הדברים לא נאמרו, כי הובעה רק עמדת ההלכה היהודית ובכך מעניק גושפנקא לאמירות הכוזבות מצד המסית, לפיהן ההסתה, שנאה וגזענות הנן מצד המערער". לטענת המערער, לוּ היה בית המשפט מברר, היה מגלה כי התקיימו מפגשים במתכונת עליה הורה. לכן, קביעתו כי המערער אינו מעוניין להיפגש עם הקטינים, בטעות יסודה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ