היתר להוציא ילדים לחו''ל בניגוד לעמדת עו''ס

הצדדים וב"כ הופיעו בפני ביה"ד.

הצדדים גרושים, ויש להם שני ילדים קטינים בני 4 ו-6.

בפני ביה"ד מונחת בקשת האב להוצאת הילדים עמו לצרפת לתקופת חג הפסח לצורך ביקור אצל משפחתו המתגוררת שם. האם מתנגדת לכך.

בדיון ראשון בעניין בדיין יחיד כתב הרב ישי בוכריס החלטה ביום י"ג באדר התשע"ח (28/02/2018) שבה גם פורטו הטענות, וזה לשונה:

נימוקי האב:

זהו ההסכם שעליו חתמו הצדדים עם הגירושין ומאז ועד עתה לא התחדש דבר שאמור לשנות את ההסכמות שניתן להם תוקף של פסק דין.

אין ספק שזו טובת הילדים להיות בקשר עם המשפחה המורחבת סבא וסבתא וקרובי משפחה נוספים. טיול בחו"ל באופן כללי מטיב עמם, זהו אירוע המפתח מאוד את החווים אותו וחושף אותם לנופים אחרים, לתרבות אחרת וכו', וברור שהילדים ייתרמו מכך.

נימוקי האם להתנגדותה:

האב אינו כשיר לטיפול ארוך זמן הילדים, וגם כאשר הילדים נמצאים אצלו בארץ לימים מספר, טיפולו ותגובותיו אינם תואמים את צרכי הילדים. ברור אם כן שלא זו העת לממש את ההסכמות בהסכם הגירושין.

התקשורת בין האב לבין הילדים לקויה מאוד. האב דובר צרפתית בעיקר והילדים מבינים רוסית ועברית בעיקר. אמנם הם מבינים מעט צרפתית, אך אינם יכולים לומר משפטים שלמים בצרפתית, ועל כן אין מקום להוציאם כעת למקום שזו השפה העיקרית, כאשר האב עצמו אינו יכול לסייע להם.

האב אמור היה להשתתף בהדרכה הורית והוא הזניח זאת ולא טרח לפנות לרשויות הרווחה, למרות שביה"ד הורה לו לעשות זאת, בהתנהלותו זו הוכיח כי הוא אינו מבין את צרכי הילדים ולא טורח לקבל הדרכה.

יש חשש שהאב יקח את שני ילדיו לחו"ל וישאירם שם עם בני משפחתו ויש לבדוק היטב כיצד לפתור חשש זה.

לאחר שמיעת הצדדים וב"כ, קובע ביה"ד:

האב יוכל להנפיק דרכונים לשני הילדים באופן מידי ויוצא כנגד הילדים צו לעיכוב יציאה מן הארץ.

לאחר שתונח עמדת העו"ס משרותי הרווחה יקבע ביה"ד את עמדתו.

גם אם יוחלט שהאב יוציא את הילדים לחו"ל יהא הדבר מותנה בהמצאת ערובה מתאימה לדעת ביה"ד.

נכס השווה לכל הפחות 100,000 ש"ח של מי מאנשיו, ובנוסף יקוצר זמן ההיעדרות מן הארץ, כך שהיציאה תחל בתאריך ב – י"ב ניסן והחזרה תהא עד כ"ג ניסן.   

כעת התייצבו הצדדים בשנית, האב הכין את הערבות הנדרשת, והונח דו"ח של עו"ס.