פלונית נ' מדינת ישראל

השופט י' דנציגר:

1. כנגד המערערת – קטינה, תושבת אחת השכונות במזרח ירושלים, שהייתה בת 14 וכחודשיים בעת ביצוע העבירה – הוגש ביום 26.2.2016 כתב אישום שעניינו חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

           ביום 2.11.2016 הודתה המערערת, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן ונקבעה אשמתה. לא הושגה הסכמה בין הצדדים לעניין העונש.

2. לפי כתב האישום המתוקן, על רקע של מתיחות דתית ולאומית נמשכת, ובין השאר ביחס למתחם הר הבית בירושלים, החל גל של פיגועי טרור אלימים ורצחניים כנגד אזרחים יהודים חפים מפשע וכנגד כוחות הבטחון, באמצעות כלי נשק קרים וחמים, במטרה לרוצחם נפש. כתוצאה מגל הטרור נרצחו עד למועד הגשת כתב האישום עשרות אזרחים ואנשי כוחות הבטחון ומאות נפצעו, מהם גם פצועים באורח קשה.

           עובר ליום 15.2.2016 – ולאחר שצפתה בשידורי הטלוויזיה של ערוץ "אל אקצא" על פיגועי דקירה – גמלה בליבה של המערערת ההחלטה ליטול חלק במאבק הלאומי והדתי, על דרך של ביצוע פיגוע דקירה כלפי יהודים או חיילים במטרה לפצוע אותם.

           המערערת שוחחה עם חברתה (להלן: "החברה") על הכוונה לבצע פיגוע דקירה נגד יהודים מתנחלים או חיילים, ואף הציעה לה שהשתיים יספרו על כוונתן לבצע פיגוע גם לחברה נוספת (להלן: "החברה הנוספת"), והאחרונה הביעה את רצונה להשתתף בפיגוע.

           ביום 15.2.2016 בבוקר נטלה המערערת סכין מטבח חדה בעלת להב באורך של כ-18 ס"מ וכן סכין ציד בעלת להב של כ-15 ס"מ (להלן: "הסכינים") במטרה לעשות בהן שימוש בפיגוע, והחביאה את הסכינים בילקוט בית הספר שלה. בשעה 07:00 לערך יצאה המערערת מביתה לבית הספר עם הילקוט ובתוכו שתי הסכינים.

           בעקבות מעצרה של החברה, אמרה החברה הנוספת למערערת שהיא מפחדת ואין בכוונתה לצאת לבצע פיגוע דקירה. בליבה של המערערת גמלה ההחלטה כי היא תבצע לבדה את פיגוע הדקירה, ובסוף יום הלימודים, בשעה 14:30 לערך, עלתה על אוטובוס לכיוון העיר העתיקה בירושלים. לפני שירדה מהאוטובוס הוציאה המערערת את אחת משתי הסכינים מהילקוט והחביאה אותה בכיס מעילה. לאחר שירדה מהאוטובוס ונכנסה לעיר העתיקה סרקה את האזור בו צעדה במשך דקות ארוכות בחיפוש אחר קורבן יהודי כדי לדוקרו.

           קצין משטרה הבחין במערערת ,שהתנהגותה עוררה את חשדו, וביקש שתוציא את ידיה מכיס מעילה. המערערת הוציאה את ידה השמאלית. קצין המשטרה ביקש שתוציא גם את היד השניה מהמעיל, והמערערת הוציאה את יד ימינה מכיס מכנסיה (כך לפי כתב האישום המתוקן – י.ד.) ואחזה בסכין בידה. המערערת נעצרה במקום.

           לפי הסיפא לכתב האישום המתוקן, במעשיה המתוארים, ניסתה המערערת שלא כדין לפגוע באדם בסכין בכוונה להטיל באדם נכות או מום או לגרום לו חבלה חמורה.