רע"צ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
22222-11-11
20/12/2011
|
בפני השופט:
משה סובל-שלום ת"א
|
- נגד - |
התובע:
1. אברהם שמואל פלדה 2. גילה פלדה
|
הנתבע:
1. בנק הפועלים בע"מ 2. בנק דיסקונט לישראל בע"מ 3. בנק לאומי לישראל בע"מ 4. א. מדן נייר (1992) בע"מ 5. עיריית אשקלון 6. שמואל אור
|
|
החלטה
1.בפני בקשתם של המבקשים, החייבים בתיק הוצל"פ 01-60843-08-6 ליתן להם רשות ערעור על החלטתה מיום 20.10.11 של כב' רשמת ההוצל"פ גב' נעמה פרס לעניין חלוקת יתרת הכספים שנותרה בתיק הכינוס מתמורת מכירת הנכס ולאחר תשלום לנושה המובטח ותשלום הוצאות ושכ"ט כונס הנכסים.
2.המשיבים מסרו תגובתם לבקשה, בהתאם להחלטתי מיום 16.11.11, למעט משיבה 4 שלא מסרה תגובה כלשהי.
משיב 1 הינו הזוכה בתיק המימוש קיבל את מלוא חובו ולכן איננו צד למחלוקת.
משיבה 5 הודיעה כי היא משאירה המחלוקת לשיקול דעתו של בית המשפט.
משיבים 2 ו-3 מסרו כ"א תגובה מפורטת בה התייחסו לטענות המבקשים בבר"ע ועיקר תגובתם שיש לדחות הבר"ע, הכל כמפורט בתגובות.
3.כונס הנכסים שהינו המשיב הפורמאלי הפועל בהתאם להוראות ביהמ"ש הפנה לתגובתו שהובאה בפני הרשמת שעיקרה שיש לחלק את הכספים שבחלקו של מבקש 1 לכלל הנושים בתיק האיחוד ודחיית טענותיה של מבקשת 2 הן לטענה כי כל כספי הפיצויים שייכים לה והן לטענה שיש לחלק את סכום התשלום ששולם לנושה רפפורט בין המבקשים.
4.עיינתי בקפידה בבקשה למתן רשות ערעור ובתגובת המשיבים וזאת בהתייחס להחלטתה של הרשמת הנכבדה והגעתי למסקנה שאין ליתן רשות ערעור ואין להתערב בהחלטה (למעט בעניין אחד שיפורט בהמשך).
החלטתה של הרשמת שנתנה לאחר שהובאו בפניה עמדותיהם של כל הצדדים מפורטת, מנומקת ולעניות דעתי נכונה וצודקת.
המדובר בסכום של כ-370,000 ₪ שהתקבל בעקבות תביעה משפטית של הכונס כנגד צד שלישי שרכש את הנכס וחזר בו מההסכם. סופו של דבר שהנכס נמכר לרוכש אחר ללא קשר לביטול העסקה הראשונה.
5.מכספי התמורה נפרע חובו של הזוכה, משיב 1, שולמו הוצאות ושכ"ט כונס ולאחר כל זאת נותר בקופת הכינוס הסכום האמור לגביו נטושה המחלוקת כיצד יחולק.
המבקשים טוענים שיש לראות את הכספים כחלק מהתמורה ולכן שייכים למבקשת 2 במלואם לאור הוראות הסדר מיום 17.6.08 בינם לבין הזוכה , הסדר שאושר בהחלטת רשם ההוצל"פ ביום 2.7.08.
הרשמת הנכבדה קבעה כי הכספים אינם חלק מכספי התמורה ויש לראות את כספי הפיצויים כשייכים לקופת הכינוס.
את מסקנתה זו פרטה והבהירה הרשמת בהרחבה בהחלטתה ולא אחזור על הנימוקים שכן כולם נכונים וראויים בעיני ומביאים למסקנה החד משמעית אליה הגיעה הרשמת הנכבדה.
6.גם אם תרצה לומר כי כספי הפיצויים הינם חלק מכספי התמורה, ולא זה המצב, גם אז ההסדר שבין הצדדים לזוכה וגם אם קיבל את אישורו של הרשם, אינו מחייב את הנושים שלא היו חלק מההסדר ולא נתנו לו הסכמתם.
יתכן וכלל לא היה ראוי לאשר הסדר כאמור, ללא קבלת עמדתם של הנושים הרגילים וניתן להניח כי בעת האישור לא צפו הצדדים והרשם המאשר סיטואציה של הפרת הסכם ותביעת פיצויים , כפי שארע בפועל.
7.באשר למתווה החלוקה של כספי הפיצויים, כבר החליטה כב' הרשמת ענת דבי ביום 5.3.10 כי יזקפו בחלקים שווים בין המבקשים.
כאמור החלטה זו חלוטה ודומני כי כיום אין עליה חולק (למעט טענת המבקשים הנסמכת על ההסדר עם הזוכה).
כאשר נותרת יתרה בקופת הכינוס הרי שיש להעבירה לחייבים, ככל שלא קיימים נושים לא מובטחים, נושים רגילים הזכאים לקבל את חובם לאחר שנפרע החוב לנושה המובטח.
8.למבקש 1 חובות לנושים רגילים במסגרת תיק האחוד והשאלה הינה האם יש לחלק את חלקו בין כלל הנושים או רק בין הנושים שהטילו עיקולים על חלקו של המבקש 1 בנכס עד ליום מתן צו אישור המכר הפורמאלי, כפי שקבעה הרשמת.