עפ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
541-11-10
18/11/2010
|
בפני השופט:
רענן בן-יוסף
|
- נגד - |
התובע:
בנימין פלאח
|
הנתבע:
מדינת ישר אל
|
פסק-דין |
פסק דין
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט שלמה איזקסון), אשר הרשיע את המערער עפ"י הודאתו וגזר את דינו ביום 18.10.10, כל זאת בשל כתב אישום שיוחס למערער ועל פיו, וכאמור הודה בו, נהג תחת השפעה של סם מסוכן מסוג מריחואנה, והורשע בשל כך בעבירות פי סעיף 62 לפקודת התעבורה ואחרות הקשורות בעבירה זו, ובנהיגה בקלות ראש.
בית משפט קמא גזר את דינו של המערער לחתימה על התחייבות, קנס נמוך בשיעור של 1,000 ₪, מאסר מותנה, פסילה מותנית ו-16 חודשי פסילה בפועל.
כאן המקום להזכיר, כי סעיף 39 א' לפקודת התעבורה, מורה את בתי המשפט להטיל עונש פסילה למי שנוהג בשכרות בנהיגה בהשפעה סמים, נהיגה בשכרות היא שנתיים פסילה בפועל, אם כי רשאי בית המשפט מקום והוא מוצא טעמים לרשום בעניין זה גם לקצר את תקופת הפסילה וגם להורות שחלקה תהיה פסילה מותנית.
במקרה זה, בית משפט קמא הטיל על המערער 26 חודשים פסילה בפועל ופסילה מותנית סך הכל, זאת עשה לאחר שקיבל תסקיר קצין מבחן, אשר לימד שהמערער עובר הליך של שיקום מבעיית סמים שקיימת לו, שבבדיקות שנערכו ע"י שירות המבחן נמצא מתאים.
אזכיר בהזדמנות זו שהמערער אמנם לא הורשע בעבירה לפי פקודת הסמים, הגם שנהג תחת השפעת סם, אך גם סעיף 37 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג – 1973, מורה אותן שמי שמשתמש בסם, דינו פסילה של שנתיים ימים.
מכל כיוון שלא אביט על פסק דינו של בית משפט קמא, אקבע שמדובר בגזר דין מקל, הן בהיבט המאסר בפועל שלא הוטל, הן בהיבט הפסילה בפועל, הקצרה משמעותית מתקופת המינימום, מבלי שיש טעמים מיוחדים לכך שניתן לרשום, ולכן, אין צורך להאריך מילים ואדחה את הערעור.
ניתנה והודעה היום י"א כסלו תשע"א, 18/11/2010 במעמד הנוכחים.
רענן בן-יוסף, שופט
הוקלד על ידי: נופר דוידי