פיטורי צמצום ושאלת חובת המעביד למסור לוועד העובדים מידע נחוץ

הנשיא ס' אדלר:

1. ערעור זה נוגע להודעת הנהלת חברת דלק מיום 29.10.1997 על פיטורי צמצום של 23
עובדים מאורגנים קבועים. בהליך זה מתעוררות שאלות בדבר חופש ההתאגדות ואפליה נגד
עובדים מאורגנים. ההסתדרות הגישה עתירה בבית הדין האזורי בתל-אביב )השופט לובוצקי
ונציגי הציבור גרינשטיין וזייד( לבטל את פיטורי הצמצום של העובדים המאורגנים
הקבועים. לאחר הודעת הפיטורים הפסיקו 5 עובדים קבועים את עבודתם בחברת דלק ועל כן
הודעת החברה על פיטורי צמצום נוגעת ל- 18 עובדים. כמו כן, לאחר הודעת הפיטורים מיום
29.10.1997 תשעה עובדים לא מאורגנים הפסיקו לעבוד חברת דלק, רובם עובדים בכירים או
"חצי בכירים" ורק אחד או שנים מהם עובדים מן השורה.

ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים מעניק לחברת "דלק" את הזכות לקבוע את הצורך בפיטורי
צמצום ואת מספר העובדים שיפוטרו. השאלה העומדת להכרעה בעתירה זו היא, האם חברת
"דלק" מבצעת את הוראת ההסכם הקיבוצי הנוגעת לפיטורי צמצום בתום לב או שהיא מפלה בין
העובדים המאורגנים לבין העובדים הבלתי מאורגנים בעת בחירת העובדים שיפוטרו במסגרת
פיטורי הצמצום.

חברת "דלק" מעסיקה עובדים מן השורה, מאורגנים ובלתי מאורגנים, על פי החלוקה הבאה:

141 )1( עובדים עליהם חל ההסכם הקיבוצי המיוחד מחולקים לשתי קבוצות:

)א( 76 עובדים קבועים;

)ב( עובדים שאינם קבועים - מהם 50 עובדים זמניים ו15- עובדים בניסיון;