פורת נ' עמרני ואח'

פסק דין

בהתאם לנטען, התובעת בעלת זכויות בקומת קרקע בבית משותף ברחוב שד' המעפילים בתל אביב. ילדיה הם בעלי הזכויות בקומה הראשונה והנתבע 1 הוא בעל הזכויות בקומת הגג. בקומת הגג התגוררו במהלך חלק מהתקופה הרלבנטית בנו וכלתו של הנתבע 1, הנתבעים 2 ו – 3.

טרם שהצדדים קיבלו את הזכויות בדירות היו הזכויות שייכות להוריהם של התובעת והנתבע 1, כאשר בבית היו שני מוני מים. מונה אחד עבור דירת הקרקע ומונה שני עבור הדירה בקומה א' ודירת הגג.

בין התובעת, ילדיה והנתבע 1 נערך הסכם שיתוף, במסגרתו נקבע, בין היתר, כי "צד ג' (הנתבע 1 – י.נ.) מתחייב להתקין מונה נפרד בקומת הגג והתשלום בגין צריכת המים בדירת הגג יבוצע בהתאם לאותו מונה שיותקן על ידי צד ג'" (סעיף 7.א. להסכם השיתוף).

התובעת טוענת שהנתבע 1 נמנע מלפעול בהתאם להתחייבות כאמור שנטל על עצמו, הוא התחבר באופן לא חוקי לצינור המים של הדירה בקומה א'; אשר לנתבעים 2 ו – 3, נטען שהם הצטרפו לחשבון המים של התובעת בדירת הקרקע שלא הייתה אותה העת תפוסה. התובעת, בהתאם לנטען, נאלצה לשלם הוצאות גבוהות עבור צריכת המים, על אף שלא מדובר בשימוש שלה. אלו עיקר הטענות (התביעה מתייחסת גם לחוב ארנונה, עלויות תיקון צנרת, עוגמת נפש).

הנתבעים טוענים שדין התביעה להידחות. בד בבד עם העלאת התייחסות לטענות המתייחסות למחלוקת בנושא מונה המים, מתייחסים הנתבעים למחלוקות נוספות המתייחסות למגורים באותו בית דירות.

כל אחד מהצדדים תמך את טענותיו בעשרות מסמכים שונים, חלק מהם כלל אינו רלבנטי למחלוקת.

לגופם של דברים, לאחר בחינת כתבי הטענות, טענות הצדדים בדיון הממושך שהתקיים לפניי, העיון במסמכים השונים והצפייה בסרטון שהוצג בדיון, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להידחות – בהיעדר הוכחה.

על התובעת מוטלת החובה להוכיח ולבסס את העובדות המקימות עילת תביעה. לא עלה בידי התובעת לעשות כן. לא הוצג פירוט מניח את הדעת של הסכומים הרלבנטיים, לא הייתה התייחסות ברורה למועדים הרלבנטיים ולא הונחה תשתית עובדתית משכנעת לביסוס הטענה לפיה הנתבעים או מי מהם התחברו שלא כדין למערכות המים השייכות לתובעת או לילדיה.

לא היה בסרטון שהוצג בדיון כדי להוכיח ולבסס את הטענה לפיה הנתבעים התחברו למערכת המים השייכת לתובעת.

התובעת חויבה, באחת מתקופות החיוב, בתשלום חוב מים משמעותי. נטען שמקור החשבון הגבוה נעוץ בנתבעים. הנתבעים, עם זאת, טענו שמדובר בחשבון גבוה כתוצאה מנזילה במערכת המים, נזילה שאינה קשורה לפעולה כלשהי מצד הנתבעים. בסופו של יום, לא שוכנעתי, על יסוד שמיעת עדותה של התובעת והעיון במסמכים שהוצגו, שהתובעת הוכיחה את אחריות הנתבעים לחיוב הגבוה בצריכת המים.

הנתבע 1 אומנם נטל על עצמו את החובה לפעול להתקנת מונה מים נפרד עבור דירת הגג. הפעולה כאמור נמשכה זמן מה, אולם אין די בכך כדי להגיע למסקנה לפיה התובעת נאלצה לשאת בחשבונות מים עבור צריכת מים שאינה שייכת לה. כאמור, טיעוניה של התובעת לא הוכחו.

בנסיבות העניין, לא היה מנוס מזימון עד רלבנטי מטעם תאגיד המים על מנת ליתן הסבר באשר לחיובים השונים והשינויים שנערכו ברישומי תאגיד המים, בכל הקשור למונים השונים בבניין. הימנעות התובעת מלדאוג לזימון עד רלבנטי כאמור נזקפת לחובתה.

טענות התובעת המתייחסות לסוגיות הנוספות אף הן לא הוכחו.

התובעת, אפוא, לא הוכיחה את הטענות המבססות את עילת התביעה ואני מורה על דחיית התביעה.

אני מחייב את התובעת לשלם לנתבע 1 ולנתבע 2 – לכל אחד מהם בנפרד – את הוצאות ההליך ע"ס 500 ₪. איני פוסק הוצאות לזכות הנתבעת 3, מאחר והנתבעת כאמור לא התייצבה לדיון.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ח סיון תשע"ג, 27 מאי 2013, בהעדר הצדדים.