פורטנוי נ' עירית חיפה

פסק דין

תביעה למתן פסק דין הצהרתי ,לפיו אין התובע חייב לעירית חיפה (להלן: "העירייה") חוב ארנונה בגין נכס עסקי בו החזיק התובע במשך שנתיים וחודש, מינואר 2001 ועד לחודש פברואר 2003. התובע עתר למתן צו זמני לפיו העירייה מנועה מלנקוט כנגדו בהליכי גבייה בנוגע לחוב הארנונה וביום 7.6.2010 ניתן צו זה כמבוקש.

רקע ועובדות:

התובע שכר משרד בשטח של כ – 240 מטר, הממוקם בבניין ברחוב שד' ההסתדרות 90 בחיפה, שם ניהל עסק שהתמחה בענייני ביטוח ופיננסים הקרוי "מגמה פתרונות כלכליים". משרד זה הוגדר על ידי העירייה כנכס מס' 1124638 (להלן: "המושכר").

ביום 22.7.2002, במהלך שהותו במושכר, משך התובע לפקודת העירייה סדרת שיקים על סך 15,600 ₪ על חשבון חיובי ארנונה. במועד זה נמסרה בידו קבלה והנכס המצוין בקבלה, אשר בגינו שולם חוב הארנונה הנו נכס אחר אשר מספרו 1124639. השיקים חוללו באי פרעון והוגשו לביצוע על ידי העירייה בתיק הוצאה לפועל 20-00793-03-0 אשר במסגרתו אף התדיינו הצדדים בבית המשפט. התיק נסגר לאחר שהצדדים הגיעו להסדר אשר אושר בבית משפט השלום בחיפה.

התובע שהה במושכר במשך כשנתיים ובמכתב מיום 7.9.03 הודיעה העירייה לתובע כי חיוב הארנונה על שמו בוטל והוסב למן חודש מרץ 2003 על שם בעלי המושכר – סיגל העמקים פרויקטים בע"מ.

התובע הגיש תובענה זו בעקבות הליכי גביה אשר העירייה נקטה כנגדו לצורך גביית יתרת החוב הרובצת, לטענת העירייה, על שמו של התובע ביחס למושכר, בסך של 54,166.49 ₪ (ערך חודש 06/10).

טענות הצדדים:

טענות התובע בתמצית:

התובע טען כי אינו חייב לעירייה מאומה ביחס לחוב הארנונה אשר שולם לעירייה במלואו.

פקידה מטעם חברת הגבייה "מליאון", בשם רותי, העמידה את יתרת חוב הארנונה הכולל של התובע לסך של 55,000 ₪ ובאותו המעמד העביר התובע לרותי 20 שיקים עוקבים, על סך 2,750 ₪ כל אחד.

לטענת התובע, ביום 26.4.10 בחלוף כעבור כמעט 5 שנים מהמועד בו נפרע החוב במלואו, התקשרה נציגת העירייה אל התובע וטענה כי קיים חוב גדול, ושבועיים אחר כך נתקבלה אצל התובע דרישת תשלום עבור חוב ארנונה על סך של 53,303.30 ₪.

דרישת התשלום נתקבלה בהפתעה גמורה מצדו של התובע ,שכן חלפו 5 שנים מאז שסיים לשלם את הסדר חוב הארנונה בגין הנכס.

עוד טען התובע כי אף אם יש ממש בטענת העירייה בנוגע לחוב, הרי שהחוב הנטען התיישן, שכן התובע פינה את המושכר בחודש 02/2003 בעוד שהנתבעת פנתה אליו לראשונה ביום 26.4.2010 ורק שבועיים אחר כך התקבלה דרישת התשלום בכתב.

עוד טען התובע, כי חיוב הארנונה השנתי בגין המושכר הנו 21,267 ₪ ועל כן חישוב גובה הארנונה לכל תקופת החזקת המושכר על ידי התובע צריך להסתכם בכ – 43,000 ₪ ואילו בפועל התובע שילם סכום גבוה יותר.

טענות העירייה בתמצית:

לטענת העירייה, בעבר חויב התובע בטעות בתשלום ארנונה בנכס 1124639, אולם טעות זו תוקנה כבר בשנת 2004 והתשלומים אשר שולמו בחשבון נכס זה, נזקפו לחשבון הארנונה של המושכר, הנכס שהוחזק בתקופה הרלוונטית על ידי התובע.

גרסתו העובדתית של התובע מתבססת על משא ומתן שלטענתו נערך בינו ובין רותי, נציגת חברת "מילאון" ,אשר רק היא יכלה להעיד על אותן עובדות שהתובע מנסה להוכיחן, ברם התובע נמנע מלהביא את רותי למתן עדות ואף לא ניסה לעשות כן, כך שלא יכולה לעלות טענה כי המדובר בעדה שאינה בשליטתו.

התובע לא צירף תיעוד בכתב המתעד את הסיכום בינו לבין רותי בנוגע לסגירת החוב ורותי אף אינה רשאית להגיע להסכם אלא אך ורק לגבות שיקים.