פולק נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ - פסקדין

פסק דין

א. מבוא

1.עניינה של התביעה פיצויים בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), אשר נגרמו לתובעת בתאונת דרכים.

2.ביום 20.02.06, שעה שהתובעת, ילידת 16.12.69, נהגה ברכבה, התנגש רכב אחר ברכבה. רכב התובעת, היה מבוטח בביטוח חובה אצל הנתבעת, אליהו חברה לביטוח בע"מ.

3.אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לחבותה של הנתבעת.

ב. הנכות הרפואית

4.לתובעת מונה מומחה רפואי בתחום האורתופדיה, ד"ר צ' סיגל, אשר הגיש חוות דעת מיום 02.12.08 והעיד בבית המשפט ביום 01.12.10. בהחלטה מיום 08.11.11 הוריתי על מינוי מומחה רפואי נוסף בתחום האורתופדיה. בהסכמת הצדדים מונה ד"ר משה לוינקופף אשר נתן חוות דעת מיום 04.07.12. מהטעמים המנויים בהחלטתי מיום 08.11.11, יתבסס פסק הדין על חוות דעתו של ד"ר לוינקופף.

5.ד"ר לוינקופף קבע כי בבדיקת ע"ש צווארי קיימת הגבלה קלה בטווח התנועה ביישור, פניה והטיה לימין, שאר מישורי טווח התנועה נמצאו מלאים, אין עדות לקפוח עצבי או דלדול שרירים ובדיקת הדימות ובדיקת EMG תקינות. המומחה קבע כי בבדיקת ע"ש גבי/מותני קיימת הגבלה קלה בטווח התנועה ביישור וכפוף, שאר מישורי טווח התנועה מלאים ואין עדות לקפוח עצבי. המומחה קבע כי בדיקות הדימות מדגימות בקע דיסק שמאלי במרווח בין חולייתי 1S-5L.

6.על פי חוות דעת ד"ר לוינקופף, עקב התאונה נגרמו לתובעת נכות בשיעור 5% בגין הפגיעה בע"ש צווארי לפי סעיף 37(5)א' חלקי ונכות בשיעור 3.5% בגין הפגיעה בע"ש מתני לפי סעיף 37(7)א' חלקי. סה"כ נכות התובעת 8.5%.

ג. הפסד שכר לעבר

7.התובעת, פקידה בבנק מסד למעלה מ- 23 שנה, משמשת בתפקיד רכזת מוצרים ועוסקת בלקוחות פרטיים.

8.ממקום התאונה, התובעת פונתה באמבולנס לבית חולים, נבדקה בחדר מיון ושוחררה להמשך טיפול. (סעיפים 3-4 לתצהיר התובעת). לדברי התובעת, בשל כאביה הקשים, חוסר תפקוד יד שמאל, כאבי הגב והצוואר, לא עבדה כלל במהלך שלושת החודשים הראשונים. לדבריה, בתאריך 29.05.06 הופנתה על ידי רופא המשפחה למרפאה תעסוקתית, שם נבדקה על ידי מספר רופאים ואלה הגבילו עבודתה במשך כשנתיים לעבודה במשרה חלקית ובתקופה זו עבדה במשרה חלקית 5-6 שעות ביום. עוד לטענת התובעת, במהלך השנים מאז התאונה, היא הפסידה את מרבית ימי המחלה שצברה לטובתה עד התאונה, כ- 270 ימי מחלה. עוד לטענת התובעת, קשייה, ההגבלה בשעות העבודה וחוסר ניידותה מיום התאונה, גרמו להפסקת קידומה בעבודה, היא לא עלתה בדרגה עקב התאונה והפסדה בגין הפרש הדרגות הינו 2,000₪ לחודש. עוד לטענתה, נגרם לה הפסד בסך של 720₪ לחודש בגין דמי פיצול למשך שנתיים, בהם נאלצה לעבוד במשרה חלקית. (סעיפים 6 ו- 18-21 לתצהיר התובעת. פרוט' עמ' 22 ש' 30-31. עמ' 26 ש' 22).

9.ד"ר לוינקופף קבע בחוות דעתו כי לתובעת נגרם אובדן כושר עבודה מלא וזמני למשך 4-6 שבועות בלבד. בתשובות מיום 12.08.12 לשאלות הבהרה מטעם התובעת, ציין ד"ר לויקופף כי הגם שלדעתו 4-6 שבועות הינו פרק זמן סביר, עדיין ניתן לקבל שלושה חודשים כאובדן כושר מלא. (סעיף 2(ג) לתשובות). בתשובותיו ד"ר לוינקופף גם קבע כי תחלואתה של התובעת אינה מביאה לנכות תפקודית עקב עיסוקה. (סעיף 3). טענות התובעת, אפוא, לאי כושר עבודה מתמשך עומדות בניגוד גמור לחוות דעת המומחה. בנוסף, כמפורט להלן, התובעת לא הביאה כל ראיה להוכחת טענותיה ואילו הראיות המונחות בפני בית המשפט, מפריכות את טענותיה.

10.הגם שתצהיר התובעת הוא מנובמבר 2009, היא הגישה תלושי שכר לשנים 2006-2007 בלבד. הנתבעת הגישה דו"ח המוסד לביטוח לאומי, תחום רציפות ביטוח, ביחס לתובעת (מוצג נ/1), בו מובאות הכנסות התובעת גם לשנת 2008. מתלושי השכר ודו"ח רציפות הביטוח עולה כי התובעת השתכרה בשנים 2005-2008 שכר כמפורט בטבלה שלהלן:

שנה

שכר שנתי (ברוטו)

שכר חודשי (ברוטו)

2005

128,585₪

10,715₪