פולוביצקי נ' דז'ומייב ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית להשבה בשל ביטול הסכם מכירת מוצר עקב הטעיה שהטעה הנתבע את התובעת.

התובעת עותרת לסכום של 1,791 ₪ אותו שילמה לנתבע בעבור המוצר שמכר לה.

התובעת טוענת כי הנתבע הציע לה לרכוש מערכת לוויין וציוד נלווה. התובעת טוענת כי הנתבע הסתיר את זהותו תחת שם הפירמה "מרקורי תקשורת". בנוסף טוענת התובעת כי הנתבע הבטיח לה שמרקורי מערכות תקשורת יטפלו בהפסקת המנוי שיש לה בחברת "הוט" על חשבונם. בעקבות אמצעי שכנוע ולחץ אינטנסיבי של הנתבע נכנעה התובעת לטענתה והסכימה לרכוש את המערכת. התובעת לא הבינה דבר מהסכם המכירה בשפה העברית כיוון שהיא עולה חדשה, בכך ניצל הנתבע את מצוקתה. הציוד שהביא הנתבע נותר בדירת התובעת כאבן שאין לה הופכין מבלי שנעשה כל חיבור שיאפשר צפייה בטלוויזיה. בנוסף, הנתבע לא עשה כל מעשה על מנת לנתק את חשבון התובעת בחברת "הוט" והתובעת המשיכה לשלם את דמי המנוי להוט. לטענת התובעת הנתבע התקין על גג הבניין צלחת לוויינית . התובעת טוענת שלא ידעה על קיומה וכי משכיר הדירה מתנגד להצבת הצלחת על הגג. לאור כל אלה ביקשה התובעת מהנתבע לבטל מיידית את ההתקשרות וביקשה מהנתבע שייקח את המערכת ואת הלוויין כי אין בהם כל שימוש וזאת בתוך 14 יום מחתימת ההסכם. התובעת טוענת כי על הנתבע להחזיר לה את הכספים שקיבל ממנה בשל ביטול החוזה. התובעת העידה בבית המשפט כי ביטלה את העסקה ביום 19.11. לטענתה היא ביטלה את העסקה לאחר שבוע מיום חתימתה. היא ביטלה את התשלום בכרטיס האשראי רק אחרי שנה כיוון שאמרו לה בישרכארט שהנתבע צריך לבטל את העסקה.

הנתבע טוען כי סכום העסקה הוא 9,000 ₪ וכי התובעת שילמה 4,300 ₪ ב- 12 תשלומים ורשמה שיק על סך 6,000 ₪ כאשר סוכם בניהם כי יפרע כעבור שנה. הנתבע טוען כי הציוד הותקן והופעל ביום 16.11.08. בהמשך התובעת פנתה בבקשת עזרה והוא שלח לה טכנאים. הנתבע טוען כי כעבור שנה פנה לתובעת כדי להחליף את השיק בתשלומים אך לשווא, לכן הפקיד את השיק. לטענתו הוא ביקש להחזיר לתובעת את ההפרש בין הסכום שגבה לבין סכום העסקה העומד על סך 1,300 ₪. לטענת הנתבע הלקוחה ביטלה את העסקה והחזירה לעצמה 4,300 ₪. לכן הוא קיבל רק 6,000 ₪. הנתבע העיד בבית המשפט כי התובעת לא ביטלה את העסקה אלא התקשרה לומר שהיא לא יכולה להשתמש במערכת. ביום 28.11.08 הגיע לביתה, הסביר לה איך להשתמש במערכת ורק אז חייב את האשראי שלה. לטענתו, המערכת לא מקולקלת אלא, התובעת לא יודעת איך להשתמש בה.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר הראיות, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים:

ניכר הדבר כי התובעת לא מתמצאת בתפקוד והפעלת הלוויין אותו הזמינה.

התובעת לא הוכיחה כי ביטלה את ההסכם תוך שבוע. אם כך היה הדבר, הייתה בוודאי מבטלת את חיוב האשראי.

לא הוכח כי המכשיר לא תקין.

התובע חייב את התובעת שלא כדין בסכום של 1,400 ₪ מעל למוסכם בחוזה.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבע להשיב לתובעת 1,400 ₪. סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, א' אלול תש"ע, 11 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.