פסק דין
1.מדובר בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").
התובע טוען כי נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 16.1.09 בשעה 10.45.
הנתבעת כופרת בחבות וטוענת כי במועד ארוע התאונה, לא היתה ברשות התובע פוליסת ביטוח תקפה.
2.אין חולק כי התובע ביקש לחדש את פוליסת ביטוח החובה לרכב מ.ר. 75-880-08, בו עשה שימוש בעת ארוע התאונה, בבוקר יום התאונה וזאת באמצעות פניה טלפונית לנתבעת.
הפוליסה שולמה באמצעות כרטיס אשראי ועותק מתעודת ביטוח החובה המציינת את שעת התשלום - 09.56 - נשלחה אל התובע באמצעות הפקסימליה.
3.שורש המחלוקת נעוץ בשאלה האם התאונה ארעה לאחר עריכת הביטוח או שמא לפני עריכת הביטוח, שאז דין תביעתו של התובע להדחות מחמת העדר כיסוי ביטוחי תקף.
4.התובע ציין בתצהירו כי רק לאחר שקיבל את עותק הפוליסה באמצעות הפקס, יצא מביתו על מנת לבקר את אימו המתוגררת בירושלים ובהגיעו לצומת מודיעין, ארעה התאונה, עת רכב שהיה נהוג על ידי ערן רשף (להלן: "רשף"), פגע ברכבו מאחור.
בחקירתו הנגדית העיד התובע כי התקשר לנתבעת לצורך עריכת הביטוח מביתו וחזר והעיד כי יצא לדרכו לאחר עריכת הביטוח (עמ' 5 לפרוטוקול) .
התובע נשאל לגבי הרישום בתעודת חדר מיון כי מדובר בתאונת עבודה והשיב כי נסע לירושלים הן לצרכי עיסוקו בתיווך מקרקעין והן על מנת לבקר את אימו. התובע הוסיף והעיד כי ביקש להזמין משטרה אך רשף אמר לו שאין צורך להזמין משטרה שכן הוא מודה כי הוא אשם בתאונה (עמ' 6 לפרוטוקול).
5.רשף הוזמן לעדות מטעם הנתבעת. רשף ציין בתצהירו כי התאונה ארעה בין השעה 09.00 ל- 09.20 בבוקר, כפי שציין בהודעה שמסר להראל חב' לביטוח בע"מ אשר ביטחה את השימוש ברכבו (ההודעה צורפה כנספח לתצהיר נ/1).
רשף הוסיף וציין בתצהירו כי הינו פיזיוטרפיסט במקצועו וכי היה בדרכו לטיפול פרטי בבית מטופל אשר נקבע לשעה 09.30. רשף הודה בחקירתו הנגדית כי התצהיר נערך ע"י ב"כ הנתבעת והועבר לחתימתו אך זאת לאחר ששוחח עם ב"כ הנתבעת, ויצוין כי בסעיף 5 לתצהיר נאמר במפורש כי האמור בו מבוסס על טופס ההודעה שנמסרה ביום התאונה ועל תמלול שיחה עם חוקר מטעם הנתבעת אשר הוצג בפני העד.
בחקירתו הנגדית שב רשף והעיד כי טופס ההודעה על התאונה, נרשם בכתב ידו, ביום התאונה, 16.1.08, וכי חתם על הטופס, בציון שמו המלא במקום שרטוט חתימה (עמ' 9 לפרוטוקול). רשף הוסיף והעיד כי באותה תקופה התגורר בתל אביב למרות שכתובתו הרשומה היתה בירושלים, וכשעומת עם גרסתו של התובע כי התאונה ארעה בשעה 10.45, השיב כי הדבר אינו הגיוני נוכח העובדה שהטיפול הפרטי אליו נסע, נקבע לשעה 09.30, בגבעת זאב וכי בשעה 11.00 היה אמור להתחיל לעבוד בקליניקה במבשרת ציון (עמ' 11 לפרוטוקול).
6.עדותו של התובע בנוגע לנסיבות ארוע התאונה בכלל ושעת ארוע התאונה בפרט, הינה בגדר עדות יחידה של בעל דין.
סעיף 54 (2) לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971, מורנו כי בית המשפט לא יפסוק על סמך עדות יחידה של בעל דין אלא אם יתן טעם ויפרט הנמקתו על שום מה מוכן הוא להסתפק באותה עדות יחידה, ראה לעניין זה, ע"א 2119/94 לנדאו נ' וין, פ"ד מט (2) 77, 87.
לאחר ששבתי ובחנתי העדויות וטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי לא ניתן לבסס ממצאים עובדתיים באשר לשעת ארוע התאונה, על עדותו של התובע שנותרה כאמור עדות יחידה של בעל דין, אשר אינה מוצאת תימוכין בראיה חיצונית אובייקטיבית.
7.התובע מבקש להסתמך על הודעה שמסר למשטרה ביום 24.1.08 והודעה שמסר לנתבעת ביום 30.1.08, אלא שהלכה היא כי בעל דין אינו יכול לתמוך את עדותו בהודעות קודמות שנמסרו על ידו.
יודגש כי סוגיית שעת ארוע התאונה עמדה במרכז המחלוקת, מתחילת ההליכים בתיק זה. זאת ועוד, מעת שתצהירו של רשף הוגש לתיק בית המשפט, נפרשה בפני התובע גרסתו של רשף על פיה התאונה ארעה בשעה 09.20. בנסיבות אלה, היה בידי התובע לקעקע את גרסתו של רשף ולפעול להבאת ראיות התומכות בגרסתו, באשר לשעת ארוע התאונה דוגמת פלט שיחות טלפון אשר יעיד על שעת ביצוע השיחה לנתבעת ומקום הימצאו של התובע, באותה עת, בביתו או שמא מחוץ לבית ובקרבת מקום התאונה או דו"ח הגרר שהוזמן לאחר התאונה בציון שעת הזמנת הגרירה, ויוזכר כי הלכה היא שבעל דין הנמנע מלהביא ראיות או עדויות שהיה בהן כדי לתמוך בגרסתו, מטבע הדברים, קמה הנחה לרעתו כי לא היה באותן עדויות או ראיות כדי לסייע לו בהוכחת טענותיו, ראה לעניין זה: ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתיתיהו ואח', פ"ד מה (4) 651, ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 595, 603-602 וע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג, פ"ד מז (2) 605, 615-614.
8.התובע מנסה להתלות בעדותו במסגרת החקירה הנגדית כי לאחר התאונה ביקש להזמין משטרה אך רשף אמר לו שאין צורך בכך שכן הוא מודה באשמתו. מעבר לכך שעדותו של התובע בעניין זה, הינה עדות כבושה שלא נזכרה בתצהירו ורשף אף לא נשאל בחקירתו הנגדית ביחס לגרסת התובע כי ביקש להזמין משטרה למקום, הרי שאין בעדותו זו של התובע כדי לתמוך בגרסתו באשר לשעת התאונה או כדי לפגום באמינות גרסתו של רשף אשר הודה מלכתחילה, באחריותו לגרימת התאונה וציין בעדותו כי לא ראה צורך לפנות למשטרה לצורך מסירת הודעה שכן לא הבחין בפגיעת גוף נראית לעין וסבר כי מדובר בנזקים לכלי הרכב בלבד.
9.זאת ועוד, עצם העובדה שהתובע לא ציין בתצהירו כי מטרת הנסיעה היתה כפולה, הן לצורכי עבודה והן לביקור אצל אימו, כמו גם טענות התובע בדבר הפסדי השתכרות וצמצום היקף עבודתו עד כדי אובדן לקוחות רבים והחמצת עסקאות מקרקעין רבות (סעיף 11 לתצהיר, ת/3), אשר נטענו כטענות בעלמא ומבלי שצורפו לתצהיר התובע אסמכתאות כלשהן בדבר שיעור הכנסותיו בכלל ובדבר ההפסדים הנטענים בפרט, פוגמות במהימנות עדותו של התובע.