פדלון נ' מדינת ישראל

פסק דין

המערער הורשע לפי הודאתו בעבירה של נהיגה במצב השולל שליטה לפי תקנה 26[4] לתקנות התעבורה. עונשו נגזר לפסילת רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים בפועל, פסילה מותנית של 3 חודשים וקנס בסך 1,500 ש"ח. הערעור סב על רכיב הפסילה בפועל.

מתברר שהמערער הוא נהג משאית מקצועי, נוהג הרבה מאוד שנים. לחובתו קרוב ל-90 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה שונות. ב-5 השנים האחרונות "נרגע" שטף העבירות והגיליון מציין רק הרשעות בודדות. אלא שבפרשה דנן נמצא המערער נוהג את משאיתו כשידו האחת ורגלו האחת מחלון המשאית החוצה. נהיגה באורח משונה כזה נתפסה בידי בית משפט קמא (כב' השופט עופר נהרי) כהתנהגות חמורה שיש בה סיכון רב לעוברי דרך. על כן, ולנוכח העבר המכביד החליט לגזור למערער גם עונש של פסילה ממשית.

לא מצאתי פגם בגישתו של בימ"ש קמא. להפך. כיוון שמדובר באדם שנוהג משאית כנהג מקצועי ונהיגתו המסוכנת מצביעה על זלזול בדין ובמיוחד זלזול בבטיחות עוברי דרך, העונש אף נראה מתון למדי.

תיתי לו למערער שבשנים האחרונות מיעט, לכאורה, לעבור עבירות. אולם, העניין דנן מוכיח שהוא עדיין לא הפנים את מחויבותו הגדולה להבטחת שלומם של מי שעושים את דרכם בדרכים ובנתיבות ותלויים בין היתר בו כדי להגיע למחוז חפצם בשלום.

עד ששומעים את טענותיו ותחינותיו של מערער כזה שלא ייפגעו מקורות פרנסתו, מן הראוי שיקדים הוא ויעשה את מה שצריך כדי לשמר את מקורות הפרנסה שלו מצד אחד ולהימנע מפגיעה בזולת מן הצד האחר.

הנמקה הזו עומדת ביסוד פסק הדין הדוח את הערעור.

ניתן היום, י"א חשון תשע"א, 19 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.