ד' נ' מדינת ישראל

פתח דבר

1. המערער הורשע בביצוע עבירות של איומים ואלימות כלפי אשתו.

כתב האישום כלל שבעה אישומים, ולאחר שמיעת הראיות הורשע המערער בשניים מהאישומים (הראשון והשביעי), בכל אחד מהם בעבירות של תקיפת בן זוג לפי סעיפים 379 + 382 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן "החוק") ואיומים לפי סעיף 192 לחוק. משאר האישומים זוכה המערער מחמת הספק.

המערער נידון ל- 10 חודשי מאסר בפועל; 6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין; 5,000 ₪ קנס; ו- 10,000 ₪ פיצוי למתלוננת.

2. המערער הגיש ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין (עפ"ג 5471-04-16).

עובר לשמיעת הערעור, ביקש המערער להגיש כראיה נוספת חו"ד שנערכה על ידי ד"ר נעמי כהן (להלן "ד"ר כהן"), אשר הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה במסגרת הליך לקביעת "מסוגלות הורית" של המערער והמתלוננת.

3. ביום 26.6.16, בהסכמת הצדדים, קיבלנו את חוו"ד כראייה נוספת והורינו על החזרת התיק לבית משפט קמא על מנת שיבחן את ההשלכה שיש לראייה הנוספת על תוצאות הכרעת הדין לרבות שמיעת ראיות נוספות ככל שימצא לנכון.

4. לאחר שמיעת עדותה של ד"ר כהן לא מצא בית המשפט קמא מקום לשנות מהכרעת הדין המרשיעה והחליט (27.7.16) שההרשעה תיוותר על כנה (להלן "הכרעת הדין המשלימה").

5. על הכרעת הדין המשלימה הגיש המערער ערעור נוסף (עפ"ג 644-09-16). הערעור המקורי והערעור הנוסף הם נושא פסק דין זה.

כתב האישום – האישומים בהם הורשע המערער