ע"פ 16254-09-15 פראירה נ' מדינת ישראל - פסקדין

1.המערער הורשע, על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן אשר אחז 3 אישומים.

הסדר הטיעון כלל תיקון כתב האישום והסכמה לגבי העונש. לפי הסכמה זו עתרו הצדדים להטיל על המערער 6 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בעבודות שירות, בכפוף לחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות.

2.לאחר שהמערער לא נמצא מתאים לריצוי העונש בעבודות שירות, הוא נדון ל-6 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים: מאסר על תנאי, קנס בסך 10,000 ₪ ופיצוי בסך 10,800 ₪ למתלוננים.

3.על פי כתב האישום המתוקן, בשלוש הזדמנויות שונות, התחזה המערער כעורך דין, והונה אנשים במטרה לקבל מהם כספים במרמה.

במהלך שנת 2004 הוא התקבל לעבודה במשרד לעריכת דין, לאחר שהציג עצמו כעורך דין בפני בעל המשרד. המערער קיבל כספים במרמה מאדם שפנה למשרד בו הועסק, בכדי לקבל ייעוץ וטיפול משפטי ואף הציג בפניו מצג שקרי שלפיו הסדיר לו רישיון נהיגה זמני, המאפשר לו לנהוג. ממתלונן אחר גבה סכום של למעלה מ-40,000 ₪ בתואנת שווא, כי הוא יכול להסדיר את חובו בביטוח הלאומי, וממתלונן נוסף גבה שכר טרחה לשם ייצוגו בהליך משפטי תוך שהוא מתחזה לעורך דין.

כאמור, בגין כל אחד מאישומים אלה הורשע המערער בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

4.לאורך ההליך שנוהל בבית משפט השלום היה המערער מיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית. כך גם הודעת הערעור על חומרת העונש הוגשה באמצעות עורכת דין מן הסנגוריה הציבורית, ביחד עם בקשה לעיכוב הביצוע, שבעקבותיה עוכב ביצועו של גזר הדין.

5.ביום 15/11/15 הגיש המערער בקשה דחופה לדחות את מועד הדיון בערעור, וזאת על מנת לאפשר לו לחפש אחר עורך דין פרטי שייצגו בהליך זה. בבקשתו טען, כי "עורכת הדין מטעם הסנגוריה הציבורית איני רואה בה בקיאה במקצועה בכדי להעלות טענותיי לגבי אי שילובי לעבודות שירות".

6.בתגובה לדברים אלה, הגישה הסנגוריה הציבורית בקשה לחיוב המערער בהוצאות הסנגוריה, בסכום המגיע ל-2,160 ₪, בהסתמך על תקנה 9 לתקנות הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו-1996. (להלן : "תקנות הסנגוריה הציבורית").

7.ביום 01/12/15, מועד אליו זומן המערער לשם דיון בערעור על חומרת עונשו ובבקשה לחיובו בהוצאות, לא התייצב המערער ללא כל הסבר או הודעה, אף שמועד זה נקבע לאחר שישיבה קודמת נדחתה לבקשתו. לפנים משורת הדין, לא הורינו על דחיית הערעור וקבענו ישיבה נוספת לשם דיון בערעור ובבקשה. גם למועד הנדחה - 15/12/15 לא התייצב המערער. בנסיבות אלה, הורינו על דחיית הערעור ואפשרנו למערער להגיב בכתב על בקשתה המנומקת וטיעוני הסנגוריה הציבורית בבקשה לחייבו בהוצאות.