סרטבה בע"מ נ' SULTAM GEBREMES KIDANE

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1. לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת רוית צדיק ונציג הציבור מר ברוך הראל; סע"ש 18659-05-14) מיום 19.12.16, בו התקבלה בחלקה תביעתו של המשיב והמבקשת חויבה לשלם לו זכויות סוציאליות שונות בגין תקופת עבודתו אצלה וסיומה, בסך כולל של 56,203 ₪ ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 9,000 ₪. מנגד, נקבע כי מהסכום הפסוק יקוזז סך 4,600 ₪ בגין חלף הודעה מוקדמת.

    

   הרקע לבקשה:

2. המשיב, אזרח אריתריאה, הועסק במבקשת - הבעלים של אולם אירועים ביפו - כטבח, משנת 2011 ועד לשנת 2014. בבית הדין האזורי התבררה תביעתו של המשיב לתשלום זכויות סוציאליות שונות המגיעות לו לטענתו בשל תקופת עבודתו וסיומה.

3. בפסק הדין מושא הבקשה התקבלה תביעתו של המשיב בחלקה. בית הדין קבע כי תקופת עבודתו של המשיב במבקשת הייתה מיום 1.4.11 ועד יום 5.1.14, וכי חל על העסקתו צו ההרחבה בענף אולמות האירועים. אשר לנסיבות סיום העבודה התקבלה גרסת המבקשת לפיה המשיב התפטר מעבודתו, ובהתאם התקבלה טענת הקיזוז ביחס לחלף הודעה מוקדמת; עם זאת התקבלה טענתו החלופית של המשיב בדבר זכאות להפרשות שאמורות היו להתבצע מכוח צו ההרחבה ברכיב פיצויי הפיטורים, בסך של 11,489 ₪. כן קבע בית הדין כי המשיב לא קיבל הודעה בכתב על תנאי עבודתו וזכאי לפיצוי בסך 2,000 ₪ בגין כך.

4. אשר לגמול שעות נוספות, קבע בית הדין כי המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה מכוח תיקון 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958. בית הדין שוכנע כי הסכומים המפורטים בתלושי השכר היו שגויים ונמוכים מהסכומים להם היה זכאי המשיב, וקבע כי המשיב זכאי להפרש גמול שעות נוספות בסך של 15,447 ₪. כן נפסקו לזכות המשיב פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לתגמולים בסך של 11,489 ₪; 20 ימי חג בסך של 4,640 ₪; פדיון חופשה בסך של 4,138 ₪ (לאחר קיזוז סך של 2,804 ₪ ששולם בתלוש האחרון); ופיצוי בסך של 7,000 ₪ מכוח חוק הגנת השכר, בגין הפגמים שנפלו בתלושי השכר. לאור התוצאה, חייב בית הדין את המבקשת לשלם למשיב שכר טרחת עו"ד, בסך של 9,000 ₪.

    

   הבקשה וטענות הצדדים:

5. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין, המכוון כלפי מרבית קביעות בית הדין קמא (מלבד סכומי ההפרשות בגין תגמולים ובגין פיצויי פיטורים). במקביל להגשת הערעור, הגישה המבקשת את הבקשה שלפני לעיכוב ביצוע פסק הדין - בהתייחס לכלל הרכיבים למעט אלו שלא הוגש עליהם ערעור - או לחלופין להפקדת הסכום הפסוק בקופת בית הדין. במסגרת הבקשה טוענת המבקשת כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה, בהתחשב בכך שהמשיב הינו מבקש מקלט; תלוי ועומד כנגדו (מאז חודש מרץ 2014) זימון לשהייה במתקן חולות; אין לו רישיון עבודה בישראל; ולפי עדותו בפני בית הדין קמא, התקשה לאסוף סכום של 1,500 ₪ בגין הוצאות שחויב לשלם למבקשת בשל אי התייצבות לדיון. בנסיבות אלה, כך לטענת המבקשת, נוכח מצבו הכלכלי של המשיב, ככל שבית הדין לא ייעתר לבקשה ולאחר מכן יתקבל ערעורה בחלקו או במלואו, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ולגבות מהמשיב את הסכומים ששולמו לו.