חקמון נ׳ מדינת ישראל ואח׳

 ידידת בית המשפט: תנועת אומץ - אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי

פסק דין

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי נצרת (השופטת רויטל טרנר ונציג הציבור מר עזמי תחאוחו; סע"ש 45806-11-15), במסגרתו התקבלה בחלקה תביעתו של המערער כנגד המשיבים (להלן יחד: המדינה) ונפסק לזכותו פיצוי כספי בסך של 60,000 ₪ בגין התנכלות תעסוקתית. טענתו העיקרית של המערער נוגעת לקיומו של פער בלתי סביר בין קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי לגבי העוול שנגרם לו, לבין הסעד שנפסק לזכותו.

   הערעור מציף את תופעת ההתעמרות בעבודה, אשר המודעות לשכיחותה הולכת וגדלה בשנים האחרונות. תשומת הלב הציבורית וההכרה בחומרת הנזקים הנגרמים כתוצאה מהתעמרות בעבודה באות לידי ביטוי לא רק בספרות ובהצעות חוק שהונחו על שולחן הכנסת, אלא גם במקרים רבים המגיעים לפתחם של בתי הדין לעבודה. במסגרת פסק דיננו ייבחנו פניה השונים של התופעה (המכונה גם "המגפה השקטה"), היבטיה המשפטיים והסעדים האפשריים בגינה.

    

   רקע עובדתי והשתלשלות ההליכים המשפטיים

2. המערער - מר יצחק חקמון, יליד שנת 1962 - עבד בבית החולים הממשלתי "רבקה זיו" בצפת (להלן: בית החולים) החל משנת 1992 או בסמוך לכך ועד לפרישתו המוקדמת לגמלאות ביום 31.5.12. מרבית התקופה שימש כפקיד קבלת חולים במערך המשולב לקבלת חולים ומרפאות חוץ (להלן מטעמי נוחות: מחלקת המיון).

3. בתביעה קודמת שהוגשה על ידי המערער (עב' (אזורי נצרת) 2950/03) הגיעו הצדדים ביום 16.9.05 להסכם פשרה, לפיו משרתו של המערער תהא בהיקף של משרה מלאה כעובד מדינה החל מיום 31.3.06. טרם לכן הועסק המערער בבית החולים בהיקף של מחצית משרה, ומחצית משרה נוספת באמצעות קרן המחקרים של בית החולים (באמצעותה אף הועסק באופן מלא בשנות עבודתו הראשונות).

4. ביום 4.5.08 נבחר המערער לוועד העובדים של עובדי המינהל והמשק בבית החולים, וסמוך לאחר מכן החל לכהן כגזבר הוועד וכיו"ר ועדת הבירורים. במסגרת זו ייצג עובדים מול הנהלת בית החולים, לרבות בוועדות בירור ושימוע לפני פיטורים, וכן לקח חלק בטיפול בתלונות עובדים ובירורן מול ההנהלה לרבות העברתן לטיפול נציבות שירות המדינה (להלן גם: הנציבות). כך, וכדוגמה, הגיש ביום 4.7.10 תלונה לנציבות כנגד מנהלת משאבי האנוש דאז של בית החולים, בטענה כי היא מעסיקה בבית החולים קרובי משפחה שלה. לטענת המערער, תלונה זו הובילה לפרישתה המוקדמת של המנהלת.

5. ביום 7.6.10 הגיש המערער לנציבות תלונה מפורטת כנגד מי שכיהן אותה עת כמנהלו האדמיניסטרטיבי של בית החולים, מר מאיר כהן חמוז (להלן: חמוז). בתלונה זו טען בעיקר לסירוב גורף מצד חמוז להכיר בו כמייצג עובדים מכוח תפקידו בוועד, ולפגיעה בעובדים כתוצאה מכך. עוד טען בין היתר כי חמוז נוהג להגיע להסדרים מול יו"ר הוועד בלבד, ובדרך זו "בונה אותו פוליטית לשנים הבאות".

   ביום 28.2.11 החליט עו"ד אסף רוזנברג - הממונה על המשמעת דאז בנציבות - לסגור את התיק המשמעתי כנגד חמוז. עם זאת סגירה זו נעשתה בכפוף להמלצה לבית החולים "לנהל את ההליכים בדרכים מקובלות וראויות בשיתוף פעולה עם כל חברי ועד העובדים". עוד הובהר במכתב הסגירה כי הוגשה תובענה משמעתית כנגד אחד מבעלי התפקידים בבית החולים בהמשך לאחת מתלונות העובדים שהוגשו בסיוע המערער, וכי בנושא אחד שנכלל בתלונה נדרש בירור נוסף מול חשב משרד הבריאות (מכתביו של עו"ד רוזנברג מיום 28.2.11 ומיום 18.12.11).