ע"ע 10736-12-13 מדנאבה ואח' נ' ימית סינון וטיפול במים בע"מ

: | גרסת הדפסה
ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
10736-12-13
19.7.2015
בפני השופטים:
1. הנשיא יגאל פליטמן
2. השופטת נטע רות
3. השופט משה טוינה


- נגד -
המערערים:
1. מגאהד פוזי חרישי מדנאבה
2. ח'אלד יחיא
3. אחמד אלשאיב

עו"ד אהוד שילוני
עו"ד יעל שילוני
עו"ד נטלי שוכובסקי
המשיבה:
ימית סינון וטיפול במים בע"מ
עו"ד שחר הופמן
עו"ד גילת ויזל-סבן
פסק דין

 

 

  1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב יפו (השופטת אורנית אגסי ונציגי הציבור גב' נילי מאיר ומר יואל שפרלינג; תע"א 2106/10, תע"א 3675/10, ס"ע 524-05-10, ס"ע 24501-05-10), בו נקבע כי אין להחיל את הדין הישראלי על תנאי העסקתם של המערערים. לאור זאת, נדחתה תביעת המערערים. המערערים חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 20,000 ש"ח.

     

  2. לאחר עיון בכלל חומר התיק ובחינת טענות הצדדים, נחה דעתנו כי פסק הדין קמא ראוי להתאשר מטעמיו על פי תקנה 108 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991. אשר על כן, דין הערעור להידחות.

     

  3. מעבר לאמור, נדגיש כי בנסיבות המקרה לא ניתן לראות במפעל המשיבה הממוקם באזור התעשייה ניצני שלום, מעבר לתחום הקו הירוק, בגדר מובלעת ישראלית ולהחיל עליו את הדין הישראלי. תכלית הקמת המפעל באותו אזור הינה קידום שיתוף פעולה כלכלי בין ישראלים ופלשתינאים והעסקת פלשתינאים. אין מדובר במובלעת ישראלית הפועלת בתחום ישוב ישראלי, שבעניינה יכול שיקבע כי חל עליה הדין הישראלי.

     

  4. הצדדים הסכימו על חלות הדין הירדני, בחוזה עבודה אשר אושר על ידי ועד העובדים, וסברו לכל אורך תקופת העסקתם כי חל עליהם הדין הירדני. מתוך כ - 100 עובדים במפעל, הועסקו בו 3 ישראלים בלבד. שניים מהם כעובדי אחזקה ואחד כמאבטח, בתפקידים שונים מתפקידי המערערים, שאינם ברי השוואה לעבודת המערערים. כך שאין מדובר באפליה, בין שווים באותו מפעל בשטחים.

     

  5. באשר לשכר המינימום, מאז שנת 2008, מכוח צו האלוף (צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (יהודה והשומרון) (מס' 967), התשמ"ב – 1982, לאחר תיקון מס' 3, החל מיום 1.1.08), זכאים הפלשתינאים העובדים במפעל לשכר עבודה שלא יפחת משכר מינימום.

     

  6. סיכומו של דבר – הערעור נדחה בזאת, ללא צו להוצאות, נוכח שיעור הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין בהם חויבו המערערים לשלם למשיבה על פי פסק דינו של בית הדין קמא.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>