פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

ההליך

מדובר בערעור על החלטת המשיב מיום 12.4.21 בה נדחתה בקשת המערער להכרת נכות בשל סוכרת מסוג 2 ממנה סבל, בנימוק שעל בסיס החומר העובדתי והרפואי שעמד לפניו, לרבות חוות דעתו של פרופ' קרסיק אברהם, לא הוכח קשר סיבתי בין האירועים מימים 25.9.1999, 1.10.99, 23.1.2001 ו-1.6.2000, ובין מחלת הסוכרת מסוג 2, ועם קבלת ההחלטה תעמוד למערער הזכות לערער הן ביחס להחלטה לגוף העניין והן ביחס למועד תחילת ההחלטה (הוגשה ביום 27.5.21).לטענת המערער, הוא שירת כשוטר משנת 1974 בשירות פעיל בצה"ל ולאחר מכן במשטרה והיה בדרגת ניצב משנה וראש אגף מרחב לכיש, היה אחראי על מפלג תשאול ועסק בתיקי פשיעה.

ביום 1.9.99 הועבר מתפקידו באזור לכיש לתפקיד רמ"פ תשאול ימ"ר בניגוד לרצונו. העברה זאת הייתה טראומטית עבורו מבחינה נפשית כשהתברר שאנשי היחידה עושים הכל כדי למנוע ממנו להצליח ומחבלים בעבודתו. המצב הפך לבלתי נסבל עבורו במיוחד בכך שהיו מספר אירועים חמורים, בהם מצא את עצמו מתמודד מול מפקדיו ביחידה ומול אירועים קשים וחריגים בעוצמתם שהובילו לדחק נפשי ולפרוץ המחלה.

עניינו של המערער נדון בהליך קודם בע"נ 23458-06-16 שנמחק בהסכמת הצדדים לפיה נימוקי הערעור בהליך האמור מיום 7.8.17 ותצהיר העדות מיום 5.7.18 וכל ראיה אחרת של המערער תוגש למשיב כראיה חדשה, ותוצא החלטה חדשה בה יתייחס המשיב גם למועד ההכרה, עליה תעמוד למערער זכות ערעור. המערער הודיע בנימוקי הערעור כי הוא עומד על זכותו לערער הן ביחס להחלטה לגוף העניין והן ביחס למועד תחילת ההחלטה כאמור בהחלטה בהליך הקודם.

• הראיות

  חוות דעת של פרופ' קרסיק מטעם המשיבה מיום 21.1.2021 (נספח 8):

  כבר במאי 1998 נתגלה ערך גלוקוז בצום של 119 מ"ג לד"ל, ערך שמתאים למצב של טרום סוכרת. הסוכרת אצל המערער התפתחה והתגלתה עובר לאירועים הנטענים שאירעו החל מספטמבר 1999 ואילך בעוד שהסוכרת הייתה נוכחת כבר ביולי 1999.

  במקרה של המערער התפתחות הסוכרת הייתה הדרגתית ומהלכה וביטוייה לא הושפעו מאירועים חיצוניים אלא הם חלק ממהלך טבעי של התקדמות מאי סבילות לגלוקוז לסוכרת עקב עליה במשקל. בהיעדר סטייה מההתפתחות הרגילה ומהמהלך הצפוי של הרעה הדרגתית של משק הגלוקוז במקביל לעליה במשקל אין כל סיבה להניח שאירועים חיצוניים שיתכן וגרמו לחץ נפשי תרמו תרומה כלשהי להתפתחות הסוכרת.

  לסיכום, המערער סובל מסוכרת סוג 2, כאשר קדמה לסוכרת תקופה פגיעה במשק הסוכר שהתבטאה ברמות גלוקוז גבוהות שהתגלו בבדיקות מעבדה ולא הביאו לכל ביטוי קליני. הסוכרת התבטאה במלואה ביולי 1999 עם רמות גלוקוז של 127 בצום שהומרו עקב עליה במשקל. הסוכרת קדמה לאירועים משנת 1999-2000 ואין לאירועים הנדונים כל תפקיד בגרימת הסוכרת או בהשפעה על המהלך הטבעי של התפתחותה שהיה משני לעליה במשקל.

   

  תצהיר המערער מיום 17.9.14( הוגש ביום 24.11.21, נספח 2 )

  בשנת 1978 גויס למשטרת ישראל, ביצע תפקידי שטח שונים, שהיו כרוכים בעבודה בשטח בשעות עבודה רבות במצבים בהם אין אפשרות לתזונה מסודרת, במאמץ גופני ונפשי ובפעילות סמויה הכרוכה בחששות ובמתח רב שנמשך כל השנים. כמו כן פורסמה נגדו בשנת 2005-2006 תכנית "עובדה" בה הוצג כחשוד בקבלת טובות הנאה, ובשל כך נפתחה נגדו חקירה שנסגרה מחוסר אשמה.

  במקביל ובהמשך לכך התקיימה ועדת זיילר כוועדת בדיקה. באותו שלב היה כבר מטופל כסוכרתי, אך בשל תפקידו הזניח את הטיפול. רופאת המשפחה אמרה לו שהטראומה הנפשית שהוא עובר עלולה לפגוע יותר במצבו הגופני הבריאותי. משנת 2007 הוא נמצא בטיפול ובמעקב הדוק ומצבו מתדרדר. משנת 2007 הוא מקבל טיפול הכולל כדורים והזרקת אינסולין, ויש לו התדרדרות באורח החיים, העלייה במדרגות, בפעילות גופנית ובחיי יום יום.

   

  תצהיר עדות ראשית מטעם המערער מיום 24.6.18 (XXX, נספח 1, הוגש ביום 13.6.22)