ב.א. נ׳ קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

המערער בהליך דנן השיג על החלטת המשיב מיום 23 ביולי 2019, לפיה אינו סובל "מנכות שמיעתית וטנטון" עקב תנאי שירותו הצבאי. ייאמר מיד כי במהלך ההליך הסכים המשיב לקבל כי המערער סובל מפגיעה בשמיעה, כך שהמחלוקת בין הצדדים נותרה סביב שאלת הטנטון.

המערער התגייס בשנת 2011 לשירות בחטיבת הצנחנים והשלים את שירותו בעוצבת חירם בתפקיד קשר מח"ט. לטענתו שירותו היה רצוף ברעשים כבדים של ירי וקולות פיצוץ, לרבות אירוע בו נפל אחד מאטמי האוזניים שלו במהלך מטווח. המערער תמך את עמדתו בחוות דעת מומחה מטעמו, ד"ר סעב באסם, אשר קשר את הליקוי לאירועי השירות. מנגד, בבדיקה על ידי המומחה מטעם המשיב, ד"ר ראובן בן טובים, מצא האחרון כי אצל המערער התגלתה החמרה בפגיעה בשמיעה לאחר השחרור, ולפיכך סבור המשיב כי אין לקשור אותה לשירות. (המשיב הוסיף והעלה טענות כנגד חשיפת המערער לרעש, אך משהסכים כאמור להכיר בנכות בשל הפגיעה בשמיעה, חזר בו למעשה מטענות אלה).

מפאת הפער בין עמדות המומחים מטעם הצדדים התמנה ד"ר אריה גורדין כמומחה מטעם הוועדה. מומחה הוועדה קבע כי המערער אכן סובל מנכות מסוימת בגין פגיעה בשמיעה, וכאמור לעיל המשיב הסכים לקבל ממצא זה ולהכיר בנכות זו של המערער ולהפנותו לוועדה רפואית. כפי שיוסבר בהמשך, המומחה שלל בחוות דעתו קשר סיבתי בין הטנטון והשירות. לפיכך, לבקשת המערער נחקר ד"ר גורדין על חוות דעתו בדיון שנערך בפנינו ביום 15.5.20222. לאחר מכן הגישו הצדדים את סיכומיהם כשהאחרון הוגש בחודש ספטמבר 2022.

כאמור לעיל, המחלוקת היא בשאלת הטנטון, ולמען הדיוק בשאלת התנאים הדרושים להכרה בטנטון כנכות הנובעת מהשירות.

מומחה הוועדה, ד"ר גורדין קיבל כי קיים קשר סיבתי-עובדתי בין שירותו של המערער לטנטון, אך שלל נכות לפי סעיף טנטון מכיוון שהמערער לא הדגים בבדיקות בעת שירותו כי ספי השמיעה שלו הם לפחות 25 דציבלים לתדרים באורך 3000-4000 הרץ. כך הסביר לוועדה ד"ר בעדותו:

יש לו ליקוי שמיעה בתדר גבוה באוזן שמאל, לפחות בבדיקה האחרונה זה היה יותר משמעותי, שבד"כ לא מורגש בחיי היומיום וכן יכול לגרום לטנטון, אבל התקנה שמשרד הביטחון קבע היא שצריך ליקוי בתדר מסוים כדי להכיר בנכות ואצלו זה לא קיים.

(עמ' 5 לפרוטוקול בשורות 15-18)

המומחה הסביר כי בבדיקה מאוחרת, משנת 2019, המערער עמד בסף זה, אך מכיוון שלא ניתן לייחס החמרה בהפרעות שמיעה לגורם אשר אדם כבר לא בא עמו במגע, יש לשלול את קיומו של קשר סיבתי-עובדתי בין השירות לטנטון. ד"ר גורדין הסביר במפורש כי:

"חייב להיות נזק נוסף לאוזן. זה יכול לנבוע מרעש, תרופות, חבלה. מגוון סיבות יכולות לפגום. נכון שנזק שנגרם לפני מספר שנים השמיעה לא מידרדרת כל עוד אין נזק נוסף"

(עמ' 6 לפרוטוקול בשורות 32-33).

לכן, אליבא דד"ר גורדין הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי לטנטון ניתק.

מצאנו את ד"ר גורדין כמומחה אמין, מנוסה ומקצועי שהשיב לשאלות המערער באופן מדויק ומרחיב. הגם שדומה כי מבחינה רפואית אין לחלוק על קביעתו של המומחה, הרי אנו סבורים כי מבחינה משפטית התוצאה היא שונה.