פלונית נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

ההליך

מדובר בערעור על החלטת המשיב מיום 1.6.19, בה נדחתה בקשת המערערת להכרת זכות נכה מיום 9.3.17 בגין גב תחתון, בנימוק כי על בסיס החומר העובדתי והרפואי, לרבות חוות הדעת של ד"ר בועז ליברמן מיום 9.3.19, לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי השירות שלה לבין מצבה בגב התחתון.

לטענת המערערת, היא שירתה משנת 2011 עד לשנת 2016 בשירות סדיר ובשירות קבע, בשירות הסדיר - במחלקת האוויר, ובשנים האחרונות - בשירות קבע בתפקיד ראש צוות טילי אויר אוויר, שכלל פעולות חוזרות ונשנות של הרמת ראשי טילים מהרצפה לעמדת תיקון , כעשר פעמים ביום, ולפעמים גם נשיאתם בין חדרי המעבדה. בתאריך 13.2.16 החלה לסבול מכאבי גב תחתון באופן חריף, כשבאחד הבקרים אף לא הצליחה לזוז. הכאבים היו מלווים בהקרנה לאגן ולרגל שמאל לכל ארכה. ממכלול העובדות והמסמכים הרפואיים, ומחוות דעת המומחה מטעמה, ד"ר ליאור דיין, עולה כי נכותה בגין מגבלת תנועה של ע"ש מותני הייתה תוצאה של תנאי שירותה.

לטענת המשיב, העובדות שהיו בידי המשיב ביחס לתנאי השירות שונות מהעובדות שהוצגו על ידי המערערת, הרמת הטילים היית בהיקף של כ-100 פעמים בשנה עד לגובה השולחן ולא עד לגובה הראש. חוות דעת המומחים מטעם המערערת הועברו למומחים מטעם המשיב, ד"ר בועז ליברמן וד"ר יעקב ביקלס, שסברו שאין להכיר בקשר הסיבתי. בתמיכה לכך הוגשו הודעות של מפקדיה, ותיעוד רפואי. טענותיה העובדתיות ביחס לטיב פעולותיה ותלונותיה כפי שהוצגו בנימוקי הערעור ובחוות דעת המומחה מטעמה, ד"ר דיין, אינן מתיישבות עם התיעוד הרפואי. בפני ד"ר דיין לא עמד התיק הרפואי, קביעותיו של ד"ר דיין ביחס לקיומו של קשר סיבתי בין מצב המערערת ותנאי השירות אינן מתיישבות עם הספרות הרפואית שהוצגה ע"י המומחה מטעם המשיב, ולא התקיימו אירועים מיוחדים שיכולים לקיים את הקשר הסיבתי המשפטי על פי הפסיקה.

יש לאמץ את מסקנת המומחה מטעם הוועדה אשר סבר שלא התקיים קשר סיבתי רפואי בין מצבה של המערערת בגב התחתון ובין תנאי השירות.

הראיות

תצהיר המערערת מיום 26.1.17, ת"ר 6, צורף לנספח מש/1 בכתב התשובה

בתצהיר זה אמרה כי היא שירתה שירות סדיר החל ב-2011 ולאחר מיכן, כשלוש שנים בשירות קבע בתפקיד ר"צ טילי אוויר אויר והשתחררה ב-19.12.16. בתוקף תפקידה הייתה צריכה לבדוק את הטילים ואת תקינותם, כך שעבודתה הייתה כרוכה בתנועות חוזרות ונשנות של הרמת הטילים מעל לגובה הראש, כיפוף של הגב בשל הרמת הטיל במשקל של כ-15 ק"ג, העברת הטילים בין העמדות, השונות שהיו כל אחד בחדר אחר וישיבה בכיסאות רעועים במשך שעות לבדיקת הטיל וחיווטו. בחודש דצמבר 2015 היה עומס רב בשל תכנית סוף שנה שמתקיים ביחידה בהשתתפות כל הפיקוד הבכיר, שעות העבודה ונפח העבודה התארכו באופן משמעותי, ובשל העומס הרב בבדיקת הטילים סבלה מאוד מכאבי גב, אך בשל המצב התעלמה מכך והמשיכה לעבוד עד שעות הלילה. באחד הבקרים במהלך העבודה לא הייתה יכולה לקום מהמיטה עקב כאבי גב עזים שהלכו והחמירו, ניגשה למרפאת הבסיס והופנתה למיון בבית חולים סורקה, שם אובחנה כסובלת מבקע דיסק עם לחץ על השורש, ובעת עריכת התצהיר סבלה מכאבים עזים בגב עם הקרנה לרגליים, טווח תנועותיה מוגבל ויש לה קושי בהליכה ממושכת.

בחקירתה הנגדית הצביעה ב"כ המשיב בין השאר על רישומים רפואיים ביחס לכאבי גב שנים 2006-2007, והמערערת אמרה שאכן היו לה כאבי גב בהקשר לאותם כאבים, שנראה לה שהיו בגלל בעיות גדילה, אך הם היו ללא הגבלות, הם חלפו מאז, ושנים רבות לפני גיוסה לא היו לה בעיות של כאבי גב.(עמ' 23-26 לפרוטוקול, ת"ר 238, 243, 244, 249).

כשנשאלה על האמור במסמך מיום 15.2.16, שהיא התלוננה על כאבים בגבה מזה יומיים, והיא שוללת הרמת חפץ כבד, חבלה ופעילות גופנית מאומצת, ( עמ' 95 לת"ר), אמרה שאינה זוכרת אם שאלו אותה על כך, אך היא תמיד אמרה שהיא הרימה חפצים כבדים.

ביחס לראשי הטילים שהיא הרימה נאמר לה בחקירה הנגדית שבתצהירה היא אמרה שמשקל ראשי הטילים שהיא הרימה היה 15 ק"ג ובבדיקתה על ידי המומחה מטעם הוועדה היא אמרה שמשקלם היה 14 ק"ג, והיא השיבה שדבריה למומחה שמשקלם היה 25 ק"ג היו נכונים וכנראה שהייתה טעות בתצהיר, או שהערכתה אז הייתה כפי שנרשם בתצהיר הייתה שגויה. כמו כן אמרה שאת ראשי הטילים היא העבירה כעשר פעמים ביום.(עמ' 33-34 לפרוטוקול).