פלוני נ' קצין התגמולים - משרד הביטחון - אגף השיקום

זהו ערעור על החלטת קצין התגמולים מיום 9.7.13 לפיה אין קשר בין כאבי הגב התחתון מהם סובל המערער לבין תנאי השירות הצבאי.

טענות המערער

1.המערער, יליד 1990, התגייס לשירות חובה ביום 16.3.2009 בפרופיל 97. טרם גיוסו אין תיעוד על תלונות על כאבי גב.

עם גיוסו שובץ המערער כלוחם ביחידת מודיעין שדה. הוא החל טירונות (רובאי 4) לאחריה אימון מתקדם וכ-5 חודשים לאחר גיוסו, בחודש אוגוסט 2009 לאחר ריצה עם משקל כבד על הגב, החל להתלונן על כאבי גב תחתון שהקרינו לרגליים [מסמך 164 לת"ר]. לטענת המערער, כאבי הגב החלו בשל מאמץ גופני במהלך האמון המתקדם, שכלל נשיאת משקל כבד עד כדי למעלה ממחצית משקל גופו.

2.בשל תלונות על כאבי גב, קבל המערער פטור מריצה ומנשיאת משקל מעל 7 ק"ג. המערער המשיך באימון חרף הכאבים מהם סבל לטענתו, כדי לא להיפלט מן האמון. לאחר השלמת האימון המתקדם יצא לקורס מפקדים בן 4 חודשים, במהלכם רמת הפעילות הפיזית ירדה והוא לא סבל מכאבי גב. עם שובו ליחידתו, חזר לפעילות מבצעית רגילה, הכוללת נשיאת משאות וציוד רב והתחדשו כאבי הגב. המערער הופנה לקבלת טיפולי פיזיותרפיה.

3.ביום 30.5.2010 השתתף המערער במד"ס שבמהלכו החיילים נדרשו לרוץ 4 ק"מ מן הבסיס למגרש הכדורגל. לקראת סוף הריצה המערער נתקף בכאבים משמעותיים של הגב התחתון. הוא נשכב על הדשא, נבדק על ידי חובש שהורה על פינויו מן המגרש על אלונקה. המערער פונה לבי"ח זיו שם בוצעה בדיקת CT שהעלתה כי הוא סובל מפריצת דיסק בגובה L5-S1 [ מסמכים 151-154 לת"ר]. לאחר אירוע זה, הורד הפרופיל של המערער ל- 72 והוא הועבר לתפקיד אחר - רב-סמל פלוגתי, שאמנם לא כלל ריצות או נשיאת משקל, אך היה כרוך בעמידה ממושכת על הרגליים ונסיעות ברכבי שטח (האמר וסופה) והשתתפות בתרגילים ובפעילויות שונות.

למרות שהמשיך לסבול מכאבי גב, לטענתו נמנע ממנו לקבל טיפולי פיזיותרפיה בשל עומס עבודה רב. כתוצאה מכך מצבו החמיר והוא החל לסבול גם מאירועים של בריחת שתן. בדיקת EMG שעבר ביום 29.1.12 הדגימה סימנים של רדיקולופתיה כרונית בגובה L5-S1 משמאל. המערער הועמד שוב בפני וועדה רפואית שהורתה על הורדת הפרופיל ל-45.

4.המערער השתחרר משירות חובה ביום 6.3.2012. לטענתו, מאז השחרור הוא ממשיך לסבול מכאבי גב, הקרנות לרגליים וכאבים בכפות הרגליים. כאבי הגב מונעים ממנו פעילות ספורטיבית כמקובל אצל בני גילו. למרות זאת, אין כל תיעוד על פניות לרופאים בגין כאבי גב לאחר שחרורו. המערער הסביר זאת בחקירתו החוזרת: "כשהשתחררתי מהצבא קבלתי חוברת תרגילים איך מחזקים את הגב איך מחזקים את הבטן. עברתי טיפולים של הידרותרפיה איך מטפלים בבריכה ואיך מחזקים את השרירים כי ..אמרו לי שזו הדרך הכי טובה וגם בפיזיותרפיה תרגילי בטן וחימום". לדבריו הוא מתרגל בעצמו תרגילים שקבל בטיפולי הפיזיותרפיה וזאת בנוסף לאימוני שחיה לחיזוק הגב.

5.המערער הגיש תביעה להכרה בזכות בגין הפגיעה בעמ"ש המותני, אך תביעתו נדחתה על ידי המשיב בהסתמך על חוות דעתו המייעצת של פרופ' ביקלס, בנימוק שאין קשר בין כאבי הגב התחתון לבין תנאי השירות ו/או החבלה מיום 30.5.2010.

6.המערער תמך ערעורו בחוות דעתו של ד"ר גד ולן אשר סבור כי הפגימה של המערער נגרמה משילוב של תנאי שירות – נשיאת משקל משמעותי ונסיעות רבות ברכב שטח בתפקידו כרס"פ.