ע"מ 2366/15

המשיב מואשם בכך שבמהלך קיץ 2014, נטל חלק בידויי אבנים לעבר כוחות צה"ל באזור "אל מופתאח" (נפת בית לחם). המשיב מופלל במעשה על ידי חברו, לאוי זבון, אשר מסר כי ראה אותו מיידה אבנים במהלך מבצע "צוק איתן". המשיב עצמו אישר כי הוא מכיר את המפליל, אולם הכחיש את המיוחס לו.

בית משפט קמא דחה את בקשת התביעה למעצרו של המשיב, וטען כי מדובר בהפללה סתמית, ועל כן ניתן להסתפק בחלופת מעצר.

בערר התביעה נטען כי בהפללה נגד המשיב יש די כדי להוות ראיות לכאורה. עוד צוין כי להפללה זו חיזוקים שונים. התביעה הדגישה גם את עברו המכביד של המשיב, אשר סיים לרצות עונש מאסר בן 18 חודשים בגין יידוי בקבוק תבערה. יש לציין כי קיים נגד המשיב מאסר מותנה בר הפעלה בן 12 חודשים.

הסנגורית טענה מנגד כי אין בהפללה הכללית והסתמית של לואי זבו כדי לספק את הדרישה של ראיות לכאורה, מה גם שהמשיב מעלה טענת אליבי, והיא כי היה בכלא עד תאריך 14.7.14, ומכאן כי לא יכול היה ליידות אבנים לפני כן. לדעתה של הסנגורית גם עברו הפלילי אינו מונע שימוש בעקבות טענתה של הסנגורית לאליבי מסוים, בדקה התביעה תיעוד של יומני אירועים לאורך תקופת מבצע "צוק איתן" ומצאה כי קיים תיעוד למספק אירועים של יידוי אבנים שהתרחשו במקום שציין המפליל לאחר 14.7.14. מאחר שטענת האליבי יכולה להיות רלוונטית רק למועדים שלפני כן, ומאחר שקיימים אירועים לאחר מועד זה, אזי לא ניתן לומר כי למשיב טענת אליבי מוצקה.

עוד טענה הסנגורית כי ההפללה הינה סתמית ולא מפורטת דיה. גם אם אקבל כי ההפללה הינה כללית יחסית, ובוודאי שניתן היה להשיג פירוט רב יותר בחקירה, אינני סבור כי הפללה זו נעדרת משקל ראייתי. המפליל מתייחס למשיב, למקום מגוריו, לעובדה כי היה כלוא, והוא ציין מפורשות כי ראה את המשיב מיידה אבנים באזור "אל-מופתאח" במהלך "המלחמה האחרונה על עזה". בעדותו של המפליל היו התייחסויות לאנשים שונים, וניכר כי המפליל ידע היטב להבחין ולהבדיל בין פעילות כזו ופעילות אחרת, ואף ידע להבחין בין דברים אותם הוא יודע מידיעה כללית לבין מעשים שראה במו עיניו.

לפיכך, אף שההפללה יכולה הייתה להיות טובה ומפורטת יותר, אינני סבור כי היא נעדרת משקל ראייתי. לכל היותר ניתן לומר כי משקל הראיות נפגם במעט. גם אם ניתן היה לשקול חלופת מעצר במצב ראייתי זה למי שעברו נקי ומאז קיץ 2014 לא הסתבך בעבירה נוספת, הר שבעניינו של המשיב המצב שונה. המדובר במי שלכאורה, זמן קצר- הנמדד בימים או שבועות בודדים-לאחר ששוחרר מהכלא בסיום ריצוי מאסר לא מבוטל בגין עבירות חמורות, נטל חלק באירוע יידוי אבנים. עניין זה מלמד על מסוכנות מובהקת, ולנוכח המאסר המותנה המשמעותי, מלמד גם על חשש ממשי להימלטות מאימת הדין.

לנוכח האמור, ומאחר שסברתי כי קיימות ראיות לכאורה, ולנוכח קיומה של עילת מעצר מובהקת של מסוכנות ושל חשש להימלטות מאימת הדין, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה היום, 1 בספטמבר 2015, י"ז באלול  התשע"ה, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

_________________

המשנה לנשיא