ע.מי.ש.ב. שרותים בע"מ נ' מדינת ישראל - פסקדין

החלטה

1.המבקשת עתרה בבקשה להורות למשיבה לתקן את כתב תביעתה באופן שמהות התובענה תכומת באופן אמיתי, כהגדרתה, ותשולם אגרה בהתאם, שאם לא כן, יש להורות על מחיקת התובענה בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי.

2.לטענת המבקשת, מהות כתב התביעה סווגה ככספית + צו עשה וכומתה בסך של 60,041 ₪, ובגינה שולמה אגרה בסך של 751 ₪ בלבד, בעוד שלגרסתה, צו העשה המבוקש ע"י המשיבה הינו, הלכה למעשה, השבתה של ערבות בנקאית בסך של למעלה מ-2 מיליון ₪, וכמוה כבקשה להשבת כספים בסך גובה הערבות הבנקאית, דהיינו המדובר בסעד כספי של השבה. בהתאם לסיפא בתקנה 3(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), יש לראות בצו העשה כתובענה לסעד כספי בצורת השבת ערבות בנקאית בסך של כ-2 מיליון ₪, ובהתאם לכך יש לשלם את האגרה.

המבקשת תמכה בקשתה בפסיקת בתי המשפט (רע"א 2611/98 בל"ל בע"מ נ' מוזס ; ה"פ (ת"א) 865/06 מרקור נ' חברת התחנה המרכזית החדשה בע"מ ואח') אשר קבעו כי סעד של השבה הינו סעד אופרטיבי כספי אשר ככל שהוא ניתן לכימות יש לשלם אגרה בעבורו, וכך, לטענת המבקשת, נכון לעשות גם במקרה דנן.

3.בתגובת המשיבה נטען, כי זו הגישה תביעה לסעד הצהרתי לפיו יורה בית המשפט כי היא זכאית לקבל לידיה את הערבות הבנקאית שבבעלותה והמצויה בידי המבקשת, וכן לקבלת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה מאי השבת הערבות לידיה עד כה. לטענתה, שילמה היא את האגרה בהתאם לקבוע בתקנות וכדין ואין כל קשר בין סכום הערבות הבנקאית לסעד המבוקש על ידה.

4.השאלה העומדת להכרעה בפניי הינה: האם ניתן לסווג את הסעד לצו עשה של השבת הערבות הבנקאית כ"תובענה לסעד כספי כתוצאה מצו כאמור", כמשמעותו של ביטוי זה בסיפא לתקנה 3(1) לתקנות ובהתאם לפסיקת בתי המשפט בעניין זה.

5.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה, מן הטעמים שיפורטו להלן. בהתאם להלכה הפסוקה, אין בית המשפט נוטה להעניק סעד הצהרתי, מקום שיכול המבקש לתבוע סעד ממשי אופרטיבי, וכך נקבע:

"העובדה שיש לתובע סעד ממשי מלא, שאותו הוא יכול לתבוע, מהווה שיקול רב ערך כנגד מתן הסעד ההצהרתי והתובע יכול להתגבר על השיקול האמור רק אם יש בכוחו להצביע על אינטרס לגיטימי המצדיק את הדבר" (ע"א 227/77 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' יצחק ברנר, פ"ד לב(1) 85, 90).

6.במקרה דנן, תבעה המשיבה את השבת הערבות הבנקאית שנמסרה לידי המבקשת, וכן, את הנזקים הכספיים שנגרמו מאי השבתה של הערבות לידיה. לפיכך, תביעתה של המשיבה אכן כוללת סעד כספי אופרטיבי הנובע מאי השבת הערבות לידיה, ואולם, אין לומר כי התביעה לצו עשה של השבת הערבות הבנקאית טומנת בחובה תביעה כספית בסכום הגלום בערבות הבנקאית עצמה, שהרי הערבות הבנקאית כשלעצמה אינה אלא התחייבות לשלם כספים בגובה הסכום שבו התחייבה המשיבה במסגרת הערבות הבנקאית, ולפיכך, כל עוד שערבות בנקאית זו לא מומשה כדין על ידי המבקשת עצמה - אין בכוחה של המשיבה, בשלב זה, לעתור לקבלת כספים שטרם שולמו על ידה מכח הערבות הבנקאית.

7. בנסיבות אלו, עולה, כי למשיבה אינטרס לגיטימי המצדיק עתירה לצו עשה של השבת הערבות הבנקאית בטרם מימושה, בעוד שסעד אופרטיבי לתבוע את הכספים הגלומים בערבות עצמה – טרם התגבש, ואילו היתה תובעת אותו, מן הדין היה למחוק או לדחות את תביעתה על הסף. לעומת זאת, במידה והערבות הבנקאית היתה ממומשת והכספים מכוחה היו משולמים לידי המבקשת, אזי היתה צודקת המשיבה בדרישתה, ככל שהמבקשת לא היתה תובעת את הכספים ששולמו מכח הערבות הבנקאית אלא את השבתה אליה. והרי ברור לכל בר-בי-רב שאין כל טעם או אף אפשרות להשבת ערבות בנקאית לאחר שזו מומשה על ידי הבנק לפי דרישת המשיבה, ואין אלא לתבוע את הכספים ששולמו מכוחה. אולם, כמובן, אין זהו המצב העובדתי במקרה דנן.

8.עוד יאמר, כי אם תזכה המשיבה בתביעתה לצו עשה ותוחזר לידיה, כתוצאה מכך, הערבות הבנקאית, הרי שלא תוכל היא עוד לתבוע כל תביעה כספית להשבת כספים שעל פיהם התחייבה לפי הערבות הבנקאית בטרם שזו מומשה, ומכאן, שאין ולא יידרש כל סעד אופרטיבי נוסף על זה של השבת הערבות, שהרי בעצם השבתה, בטרם מימושה, יתמלא מלוא הסעד האופרטיבי האפשרי ביחס לערבות הבנקאית הבלתי ממומשת.

יתר על כן, המשיבה אף צירפה לסעדים הנדרשים בתביעתה סעד כספי, אשר לטענתה נובע מן הנזקים שנגרמו מאי השבת הערבות הבנקאית, ולפיכך תביעה כספית זו מהווה כסעד כספי כתוצאה של מתן צו העשה, ככל שזה יינתן למשיבה. בשל סעד כספי זה שילמה המשיבה את אגרת בית המשפט ששולמה בפועל, שכן, בהתאם לתקנה 2(ב) לתקנות, משולמת האגרה בהתאם לפרט אחד לפי הסכום הגבוה הנדרש ביחס לסעדים שנכללו בתביעה. ואכן, האגרה ביחס לסעד הכספי גבוהה מן האגרה הנדרשת לסעד של צו עשה – וכך חושבה האגרה ביחס להליך זה. מכאן שהאגרה חושבה ושולמה כדין.

9.לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 1500 ₪.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ד, 19 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: