ע"ח 43706-02-1514 מ"י נ' יוסף אבו רביעה (עציר)

ערר וערר שכנגד (הצדדים יכונו להלן: "המדינה" ו"המשיב"), על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת שרה חביב), מיום 21.1.15 בבע"ח 51092-10-14, לפיה הורתה למדינה, במסגרת עתירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"), להעמיד לרשות המשיב, מזכר ערוך על ידי היועמ"ש של שב"כ, ובו הנתונים הבאים: "האם העורר סייע לכוחות הביטחון בעבר, אם לאו, ובאיזו תקופה" (להלן: "הנתון המבוקש").

מנגד עורר המשיב, על דחיית עתירתו להוסיף ולגלות חומרי חקירה הרלוונטיים להגנתו, כולל:

1. הסכם פעולה שלו עם שב"כ/משרד הביטחון.

2. כל מסמך המעיד על הפעלתו כסייען של השב"כ/ משרד הביטחון.

3. כל מסמך המעיד על היותו מאוים על ידי גורמי שירות הביטחון הפלשתינאי, המשטרה הפלשתינאית וכל גורם עוין אחר.

4. כל חומר המצוי בידי ועדת המאוימים הנוגע לעניינו, אשר אינו חוסה תחת תעודת חיסיון.

5. היתרים שניתנו לעורר מטעם המדינה לאורך השנים לשהות בישראל, והנימוקים למתן היתרים אלה.

    

   רקע כללי

   1. המשיב יליד 1967 תושב איו"ש.

   2. ביום 9.9.14 התייצב המשיב בתחנת משטרת באר שבע, והסגיר עצמו למשטרה, כשוהה לא חוקי. על כן הוגשו נגדו כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים (מ"ת 30299-09-14 ת"פ 30283-09-14), במסגרתם נעצר המשיב עד תום ההליכים. המשיב עותר במסגרת ההליך העיקרי, להוכיח את הגנות הצורך והכורח, לפיהן, טרם כניסתו לישראל, נעצר על ידי גורמי הביטחון של הרשות הפלשתינאית, נחקר מספר ימים, ואף עבר עינויים, על רקע חפצם של חוקריו, להגיע באמצעותו לסייען אחר. לטענתו, שוחרר מהמעצר והחקירות, רק בשל הבטחתו לסייע באיתורו של אדם זה. המשיב מבקש להוכיח טענותיו באמצעות חומרים חסויים אשר הוצגו לועדת המאוימים, שדחתה את בקשתו.