ע"ח 43526-09-17 מדינת ישראל נ' עבידייה - פסקדין

1.זהו ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה באשדוד, בבא"ש 10737-08-17, במסגרתה הוחלט על ביטול איסור שימוש שהוטל על משאית השייכת למשיב.

ביום 22.8.17 נאסר השימוש במשאית ובגרור השייכים למשיב, למשך 60 יום. עילת הטלת איסור השימוש הינה בחריגה מהמשקל המקסימאלי המותר לגרור.

המשיב נהג במשאית אשר גררה גרור. בשקילה שבוצעה למשאית ולגרור עלה כי משקל המשאית (הרכב הגורר) היה 31,950 ק"ג, כאשר המשקל הכולל המותר הינו 32,000 ק"ג, והמשקל הכולל של הגרור היה 29,400 ק"ג, כשמשקלו הכולל המותר הינו 25,000 ק"ג.

נמצא כי המשאית (הגורר) הינה ללא משקל יתר, ואילו הגרור הינו במשקל יתר של 4,400 ק"ג, שהם חריגה של 18% מהמשקל הכולל המותר לגרור.

המשיב הגיש בקשה לביטול האיסור המנהלי הן ביחס למשאית והן ביחס לגרור.

ביחס לקיומן של ראיות לכאורה, הועלתה טענה במסגרת הבקשה, אולם בפועל אין מחלוקת של ממש. לאור המסמכים שהוצגו, ודו"ח השקילה מהתאריך האמור, בו מצוינים הפרטים והמשקלים האמורים, עולה קיומן של ראיות לכאורה.

המחלוקת בין הצדדים עניינה הסמכות לאסור שימוש במשאית (הגורר), מקום שהמשקל העולה על המותר הינו משקלו של הגרור, ושלו בלבד.

2.בהחלטתו סקר בית משפט קמא את הוראות הדין הרלבנטיות, את ההגדרות של כלי הרכב, ואת נוסח סעיף 57א לפקודת התעבורה (נוסח חדש), אשר מכוחו הוטל איסור השימוש, ופסיקה אשר התייחסה לחלק מהסוגיות הקשורות להגדרות אלו וקבע כי "אם היה ברצון המחוקק לאפשר לתת בידי שוטר סמכות למסור צו איסור שימוש לשני כלי רכב בהיותם "רכב מחובר" היה עליו לציין זאת במפורש. משלא עשה כן (ההיפך, נקט לשון יחיד), לא ניתן לראות בהוראת סעיף 57א ככזו המתייחסת ל"רכב מחובר"".