ע"ח 16788-12-15 דיין(אחר/נוסף) נ' מדינת ישראל

1.לפניי ערעור על פי האמור בסעיף 87 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' קורנהאוזר) מיום 7.12.15, בת"פ 10957-12-13, לפיה דחה את בקשת המערער לצאת ממעצר הבית באופן זמני כדי לבלות חופשה משפחתית עם ילדיו מחוץ לירושלים בליווי אחד המפקחים.

2.ברקע לבקשה עומדת העובדה, כי בית המשפט הרשיע את המערער בעבירות אלימות כנגד בת זוג וגזר עליו, בין היתר, 24 חודשי מאסר בפועל. המערער הגיש על כך ערעור לבית המשפט המחוזי, והערעור עומד להישמע ביום 27.12.15. כיום נתון המערער במעצר בית בתנאים מגבילים, לרבות איזוק אלקטרוני.

3.אין להתעלם מכך שבעבר נעשו ניסיונות רבים לשיקום המערער, ואף מותב זה נטל בהם חלק בהחלטות שניתנו בעבר, אך יחד עם זאת, מתסקירי שירות המבחן האחרונים מיום 19.4.15 ומיום 20.5.15, שעמדו לפני בית משפט השלום הנכבד עת גזר את דינו של המערער, עולה כי ככל הנראה המערער לא עמד בדרך שהותוותה לפניו. כך, למשל, בבדיקות שתן נמצאו אצלו שרידי סם מסוג קוקאין; הוא לא התמיד בשהייה במוסד גמילה מסמים, ובסופו של דבר קבע שירות המבחן כי לאור הניסיון הטיפולי הממושך והערכת המסוכנות הגבוהה להמשך התנהלות עוברת חוק, ובכלל זה התנהגות אלימה, ולאור העובדה כי ההליך הפלילי המתמשך אינו מצליח להוות עבור המערער גורם מציב גבול ומפחית מסוכנות, וכן נתונים שונים אחרים, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית כלשהי.

4.בא כוח המערער סבור, כי יש להיעתר לבקשת המערער ולאפשר לו לשהות בחופשה במלון בים המלח יחד עם ילדיו, כאשר בת הזוג שהתלוננה כנגדו מרוחקת ממקום זה ועל כן לא קיים חשש שהמערער יפגע בה.

5.בא כוח המערער הדגיש, כי כיום מדובר במעין שלב ביניים מבחינת ההליך השיפוטי, כאשר מחד נגזר דינו של המערער ומנגד, ניתן עיכוב ביצוע של עונש המאסר, והמערער ממתין לדיון בערעור, תוך שהוא מקווה שהדברים יתהפכו. עוד הזכיר בא כוח המערער, כי קיימות ערבויות נכבדות, מדובר בצורך הומאני ואנושי לאפשר למערער לשהות עם ילדיו כאשר לעצם הערעור סבור בא כוח המערער שראוי לאפשר למערער את טיפולי הגמילה.

6.בא כוח המשיבה חלק על עמדת המערער וטען, כי לאחר שהמערער הורשע ולאור המפורט בתסקירי שירות המבחן, עולה שהמערער לא היטיב דרכיו ואין מקום להקל בתנאי השחרור לאחר שנגזר על המערער עונש מאסר של 24 חודשים.

7.לאחר שבחנתי את הדברים, סבורני כי לאור האמור בתסקירי שירות המבחן, עולה כי ככל הנראה המערער לא צלח עד כה במסלול השיקום, ולראיה ניתן לומר כי התסקיר האחרון של שירות המבחן הנו שלילי.

8.בנסיבות העניין, ולאור העובדה כי כנגד המערער עומד עונש של 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, אינני סבור כי ניתן היום להקל בתנאי השחרור בדרך כלשהי, ועל כן הבקשה נדחית.