ע"ו 42552-02-15 כ' נ' משרד הביטחון

1.המערער כבן 47, רב פקד במשטרה מזה 25 שנה. המערער נפגע בתאונת דרכים בשנת 2000 והוכר כנכה בגין מגבלה בעמוד שדרה מותני, בדרגה של 5%. למערער בקשות שונות להכרה בנכויות רבות אחרות שאינן מענייננו בתיק זה.

2.ביום 19.3.14 הגיש המערער בקשה בגין החמרה במצב עמוד שדרה מותני וכן ביקש להכיר בנכות ברגל ימין כנכות מוסבת על פי תקנה 9.

3.המערער זומן לועדה רפואית מחוזית ביום 22.4.14. הועדה שמעה את דברי ב"כ המערער וכן את דברי המערער עצמו, אשר הסביר על מגבלותיו וכאביו . צורף C.T עמוד שדרה מותני מינואר 2013. הועדה ביקשה לראות בדיקת E.M.G שביצע המערער ולכן התכנסה שוב במועד מאוחר יותר, ביום 8.7.14. הוצגה בדיקת E.M.G מיום 1.5.14 וכן בדיקת M.R.I מיום 1.6.14. הועדה קבעה כי מהבדיקות לא עולה שיש החמרה במצב החולה בעניין עמוד השדרה המותני , ציינה חוסר הלימה בין מצגיו השונים של המערער במהלך הבדיקה וכן ציינה כי איננה מוצאת קשר בין הנכות הקיימת בעמוד שדרה מותני לבין "סוג של כאב רדיקולרי מימין" על פי תוצאות ה – M.R.I וה – E.M.G . על החלטה זו הגיש המערער ערעור לועדה רפואית עליונה.

4.ועדה רפואית עליונה התכנסה לדון בערעורו של המערער ביום 13.11.14 , הועדה שמעה את טיעוני ב"כ המערער ונתבקשה להתייחס ל-2 הבדיקות (M.R.I וה – E.M.G ) וכמו כן שמעה את דברי המערער באשר לתלונותיו, בין היתר לכאבים המקרינים לרגל ימין. הועדה בדקה את המערער ורשמה את פרטי הבדיקה בפרוטוקול. הועדה התייחסה לבדיקת EMG מיום 15.5.14 שם נרשם כי מדובר בתמונה שיכולה להתאים לפגיעה שורשית 5L 1S מימין ללא סימני דנרבציה פעילה. ב- M.R.I מיום 1.6.14 ב-10-11D יש צ'יסטה שאיננה קשורה לתלונות, ב- 3-4L אין לחץ על השורשים ועל השק הדוראלי, ב- 4-5L נרשם כי לא נראית פריצת דיסק , אם כי בתשובתה של ד"ר גולדשר היא מדברת על רושם של פריצת דיסק שמאלי פורמינלי עם נוזל בפרקים האחוריים.

בקטע הדיון רשמה הועדה כי היא מסכימה עם התרשמות הועדה המחוזית על פער גדול בין צורת הליכתו וכניסתו של החולה לחדר לבין התנהגותו על מיטת הבדיקה. עוד נרשם :"כמו כן הועדה מתרשמת שאין הגבלה בעמוד שדרה מותני מעבר להגבלה מזערית נוכח הבדיקה שנעשתה בעיקר ביכולתו לשבת בזווית 90 מעלות עם רגליים וברכיים ישרות. מכיון שכך ולאור בדיקות המעבדה – הועדה דוחה את הערעור ומשאירה את מסקנות הועדה המחוזית".

לגבי גירוי שורשי כתבה הועדה כי מבחינה קלינית לא נמצא גירוי שורשי וגם אין עדות לפגיעה שורשית אקטיבית אלקטרופיזיולוגית. לפיכך הועדה דחתה את הערעור.

5.המערער טוען כי יש להתייחס לבדיקות ה – E.M.G וה – M.R.I שמלמדות על מצב מוחמר של המערער והועדה שגתה שלא נתנה את המשקל המתאים לבדיקות ההדמתיות. נטען כי המסקנה שאם דנרבציה איננה פעילה אין מדובר בפגיעה - היא מסקנה שגויה. עוד נטען כי הועדה שגתה בצורת הבדיקה של המערער ונשמעת טרוניה כנגד הטענה הסמויה לאי שיתוף פעולה מצד המערער הנבדק. נטען כי החלטת הועדה מהווה עיוות דין.

6.הועדה בדקה בצורה יסודית את המערער , רשמה בפרוטוקול את ממצאי הבדיקה ואת התרשמותה. הועדה ציינה בצורה מפורשת כי בבדיקה הקלינית היא למדה על הגבלה מזערית בעמוד שדרה מותני ומבחינה קלינית לא מצאה גירוי שורשי. הועדה ציינה כי גם בבדיקות ההדמתיות אין עדות לפגיעה אקטיבית אלקטרופיזיולוגית.

מדובר בממצאים רפואיים, עניין המסור לחברי הועדה הרפואית הבודקת במסגרת מומחיותם ומקצועם.

גם המשקל שיש לתת לבדיקות ההדמיה מצוי במסגרת שיקול דעתה של הועדה הרפואית.