ע"א 9042/12 אבו עיסא נ' סולימאן סרחאן ואח'

השופט י' עמית:

           ערעורים הדדיים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' למלשטריך-לטר) מיום 2.12.2012 בת"א 24384-03-11, שבמרכזו הסכמי חליפין במקרקעין משנת 1986 וזכויות שלא נרשמו בפנקס המקרקעין.

רקע עובדתי

1. תחילת הפרשה ביום 15.2.1986 עת חתמו המערער ודודו, המשיב 1 (להלן: המשיב), על שלושה הסכמים שעניינם אדמות בכפר ירכא, באזור הנקרא ראס כלבאן. שלושת ההסכמים כתובים על גבי טפסים מוכנים שהושלמו בהם הפרטים החסרים: ת/3, המורכב מהסכם א/1 ומהסכם א/2 (להלן: ההסכמיםאו הסכמי החליפין), שנחתמו על ידי הצדדים ועל ידי העדים שנכחו, ומסמך נוסף שלא נחתם על ידי המשיב. אציין כבר כעת כי אין צורך בגרפולוג כדי להיווכח כי בהסכמי החליפין שהציג המערער הוכנסו שינויים לאחר שנחתמו. המערער איננו מכחיש זאת, אך טוען שמדובר בחיזוק האותיות והמילים, אשר דהו, בהתחשב בכך שהמסמכים בני 25 שנה.

           אין איפוא מחלוקת כי בין הצדדים היתה עסקה, ותוכנה של זו הוא העומד במוקד דיוננו.

2. לגרסת המערער, לפי תוכן ההסכמים התחייב המשיב להעביר לו שטחים בגוש 18929 לפי הפירוט הבא: לפי הסכם א/1 – 10,000 מ"ר בחלקה 61 ו-2,125 מ"ר בחלקה 64, ולפי הסכם א/2 – 16,460 מ"ר בחלקה 67. מנגד, התחייב המערער להעביר למשיב שלושה דונם של עצי זית בחלקות 25, 49 ו-53 בגוש 18920.

           המשיב לא חולק על עצם קיומה של עסקת חליפין, אך לגרסתו התחייב להעביר למערער את זכויותיו בחלקה 67 בלבד בשטח של 16,460 מ"ר (כאמור בהסכם א/2) ולקבל תמורתן ארבעה דונם בחלקות 25, 45, 49 ו-53 הנ"ל. כמו כן, לטענתו, בעסקת מכר נפרדת על פי מסמך נ/4, היה על המערער להעביר לו שטח נוסף של כ-3.5 דונם (3,527 מ"ר) בחלקות 25, 45, 49 ו-53 הנ"ל תמורת סכום של 3000 ₪ שכבר שולם למערער (להלן: מסמך נ/4).

           פרט לשלושת המסמכים הנ"ל, נחתם ביום 12.12.2001 יפוי כוח בלתי חוזר, לו צורף אישור נוטריון עו"ד סאלח עבדאללה, שאישר כי המשיב חתם בפניו (להלן: יפוי הכוח הנוטריוני), ולפיו מייפה המשיב את כוחו של המערער למכור ו/או להעביר לצד ג' את חלקה 61 בשלמותה, וכן שטח של 2,125 מ"ר מחלקה 64 ואת חלקו בחלקה 67. עו"ד סאלח עבדאללה העיד כי ירד ממשרדו והחתים את המשיב עת שהיה ברכבו, יחד עם עדים נוספים, וכי מלבד אימות חתימתו של המשיב, שלא היה מוכר לו קודם לכן, הוא לא טיפל בעסקה עצמה ובתוכנו של יפוי הכוח, ולא זכורים לו המסמכים בהם עיין טרם הכנת יפוי הכוח. המשיבים טענו כי נסיבות החתמתו של המשיב על יפוי הכוח היו פגומות, באשר לא ניתן למשיב הסבר על מהות המסמך, מה עוד שהמשיב מוגבל פיזית ושכלית, מאושפז בבית אבות ואינו יודע קרוא וכתוב.

3. עד כאן הרקע לסכסוך בתמצית. לשם הבנת המחלוקת בין הצדדים, אציג כעת כל אחת מהחלקות המצויות במחלוקת בנפרד, תוך סקירת ההסכמים שנעשו בכל חלקה משנת 1986 ועד היום, ומצב הרישום כיום: