ע"א
בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים
|
8942-15
26/12/2018
|
בפני הרכב השופטים:
1. י' עמית 2. י' וילנר 3. ע' גרוסקופף
|
- נגד - |
המערערים:
1. יחזקאל (איזי) שירצקי 2. רון בנימין ז"ל
עו"ד יניב שקל ועו"ד ביני לינור
|
המשיב:
פקיד שומה ת"א 4 עו"ד יורם הירשברג
|
פסק דין |
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בתיקי ע"מ 1155-04 וע"מ 1156-04 שניתן ביום 26.07.2015 על ידי כבוד השופט מ' אלטוביה
|
השופט י' עמית:
- רווח הון ממכירת מניות או עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי? על כך נסב הערעור שבפנינו.
המערערים מכרו מניות ודיווחו על רווחי המכירה כרווחי הון פטורים ממס. המשיב דחה את הדיווח וקבע כי מדובר ברווח מעסק, ולמצער עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי. ערעורים על קביעה זו נדחו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט מ' אלטוביה) מיום 26.7.2015 (ע"מ 1155/04 וע"מ 1156/04). מכאן הערעור שלפנינו, בגדרו חוזרים המערערים על טענתם כי מדובר ברווח הון.
רקע עובדתי
- אין מחלוקת על העובדות עצמן, אך בין הצדדים נטושה מחלוקת לגבי אופן הצגת העובדות, הנרטיב והמיסגור של רצף העובדות הרלוונטיות. בשלב זה אעשה מאמץ לעקוף את המחלוקות ולתאר את העובדות המוסכמות.
המערער 1 (להלן: המערער) והמערער 2 נמנו על מייסדי חברת איתוראן איתור ושליטה בע"מ (להלן: החברה), ובתקופה הרלוונטית לענייננו המערער היה בעל שליטה בחברה וכיהן גם כמנכ"ל. מניות החברה הוחזקו בידי המייסדים עד להנפקה בשנת 1998. במועד זה הונפקו מניות החברה לציבור והיא נרשמה למסחר בבורסה, כך ש-20% מהמניות הוחזקו בידי הציבור ו-80% מהמניות נותרו בחזקת המייסדים. המערערים החזיקו במניות החברה באמצעות פירמידת חברות: חברת 'מוקד שירותים' החזיקה במניות 'מוקד איתוראן' שהחזיקה במניות החברה. בתקופה שבין חודש יוני 1998 ועד שנת 2002 המערער רכש מעת לעת מניות של החברה.
מתוך רכישות אלה, הרכישות הרלוונטיות לענייננו נעשו בשתי הזדמנויות: בחודש מרץ 1999 ובחודש מאי 1999 (להלן: עסקאות הרכישה). בסוף חודש מאי, הגיע שיעור האחזקה האישית של המערערים 2-1 במניות החברה לשיעור של 5% ו-2.5% (בהתאמה) מתוך הון המניות המונפק, וזאת בנוסף להחזקה העקיפה של מניות כאמור. בחודש יוני 1999 ובחודש אוקטובר 1999, מכרו המערערים מניות בהיקף גדול לבתי ההשקעות מריל לינץ' ואי.בי.אי (להלן: בתי ההשקעות). אין ספק כי עסקאות אלה (להלן: עסקאות המכירה) הן חריגות בנוף העסקאות שנהג המערער לבצע בניירות ערך.
אמרנו כי המניות נמכרו לבתי ההשקעות, אך למעשה לא מדובר בעסקת מכר שגרתית, אלא מעין עסקת "קונסיגנציה" במניות. בחוזה בין הצדדים נקבע כי ככל שמריל לינץ' תשיג מחיר גבוה יותר כך יגדלו רווחיהם של המערערים, וכן נשמרה למריל לינץ' האופציה להחזיר למערערים מניות שלא נמכרו. לפיכך, בית משפט קמא קבע כי לא מדובר במכירה אלא בהעברה של המניות למריל לינץ' כדי שתמכור אותן (פסקה 9). המערערים טוענים כי בית המשפט שגה וכי מדובר בעסקת מכר. מכיוון שהצדדים מסכימים שאין לכך נפקות להכרעה בערעור, איני נדרש להרחיב בנקודה זו, אך אבהיר כי בניגוד לטענת המערערים אין לראות את מריל לינץ' כמתווך בעסקת מכר שגרתית.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת