ע"א 8845/12 זאב רום נ' גד זאבי - פסקדין

השופט נ' הנדל:

1. ערעור וערעור-שכנגד שמתמקדים בדרך הדיונית הראויה להטלת אחריות אישית על אורגן בחברה.

עיקרי העובדות וההליכים

2. בין שני תאגידים, שיכונו להלן בקיצור "תאגיד זאבי תקשורת" ו"פונטנה", נחתם הסכם. גד זאבי – המערער בע"א 8847/12 (להלן: זאבי) – חתם על ההסכם בשם זאבי תקשורת, והמערער בע"א 8845/12 (להלן: רום) חתם בשם פונטנה.

על פי ההסכם, זאבי תקשורת נדרשה לשלם לפונטנה 7 מיליון דולר. הובהר בהסכם כי 5.5 מיליון דולר כבר שולמו (להלן: התשלום הראשון), וכי על זאבי תקשורת להעביר את היתרה בסך 1.5 מיליון דולר (להלן: היתרה).

היתרה האמורה לא שולמה. על רקע זה הגיש רום תביעה כנגד זאבי לבית המשפט המחוזי (ת"א 375/08, כב' השופט א' קיסרי). בלב התביעה עמדה טענתו של רום כי זאבי התחייב כלפיו בעל פה לשלם את הסכומים הנזכרים, עוד בטרם נחתם ההסכם בכתב. זאבי כפר בקיומה של התחייבות מוקדמת מצדו בעל פה, ובכל מקרה טען שאף אם ניתנה התחייבות כזו – עילת התביעה התיישנה. כמו כן הדגיש זאבי כי ההסכם בכתב איננו כולל התחייבות אישית שלו אלא של תאגיד זאבי תקשורת.

תביעתו של רום התקבלה. נקבע כי יש לייחס לזאבי אחריות אישית להתחייבות הגלומה בהסכם הכתוב משני טעמים חלופיים: הרמת מסך ושליחות. באשר להרמת המסך, נקבע כי תאגיד זאבי תקשורת לא היה אלא מכשיר מלאכותי שבאמצעותו ניסה זאבי להרחיק עצמו מהתחייבויותיו. באשר לשליחות, נקבע כי הפעולה היחידה שעשה התאגיד היא לחתום על ההסכם עם פונטנה, ומכאן שפעולה זו נעשתה בשליחות זאבי. במישור האופרטיבי נקבע כי על זאבי לשלם לרום את היתרה בסך 1.5 מיליון דולר, בתוספת ריבית מטבע חוץ.

טענות הצדדים

3. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשו ערעור וערעור-שכנגד. ערעורו של זאבי עוסק בחבות האישית שהוטלה עליו. ערעורו של רום עוסק בגובה הסעד הכספי שנפסק לטובתו.

בסוגיית החבוּת, טיעוניו של זאבי מתרכזים בשני מישורים. במישור הרמת המסך, נטען כי הצדדים כלל לא העלו אפשרות זו בהליך קמא, וממילא לא ניתנה לזאבי הזדמנות להתגונן. כמו כן לא הוכח שהתקיימו התנאים שקבע המחוקק להרמת מסך, למשל: לא הוכח שזאבי הוא בעל מניות בתאגיד זאבי תקשורת, ולא הוכח שזאבי עשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות. במישור השליחות, נטען כי לא הוכח שזאבי הציג מצג שילמד על קיום יחסי שליחות. כמו כן נטען שאין היגיון עסקי לייחס לזאבי רצון להתקשר אישית בהסכם באמצעות יחסי שליחות.

רום, מצדו, סומך ידיו על הקביעות שבפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין החבוּת. במישור הרמת המסך והשליחות, נטען כי נערך בירור עובדתי מעמיק אשר על בסיסו ניתן היה להורות על הרמת המסך או להכיר בקיומם של יחסי שליחות בין זאבי לתאגיד זאבי תקשורת. כמו כן משיב רום לטענות הפרטניות השונות שהעלה זאבי, בכל הנוגע להתקיימות היסודות העובדתיים והמשפטיים של הרמת המסך והשליחות. היבט נוסף בטיעוניו של רום – במסגרת הערעור שהוגש מטעמו – מתמקד, כאמור, בגובה הסכום שנפסק לטובתו. ברם, מסיבות שיובהרו מיד, אינני רואה מקום להידרש בהרחבה לטענות אלו של רום.