שוקר ואח' נ' שטרן

מבוא

לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות מיום 4.4.24 (ת"א 42940-12-19). במסגרת פסק הדין התקבלה תביעה לתשלום דמי תיווך שהוגשה על ידי מר יניב שטרן (להלן: "המשיב") כנגד ה"ה אברהם ומיכל שוקר (להלן: "המערערים").

בפסק הדין של בית משפט קמא המערערים חויבו לשלם למשיב בגין דמי תיווך סך של 62,000 ₪ המהווים 2% מהיקף עסקת מכר בצירוף מע"מ (בסך 10,540 ₪) ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.9.19 ועד למועד התשלום בפועל. כן חויבו המערערים לשלם למשיב פיצויים בגין עגמת נפש בסך 4,000 ₪, שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, והוצאות בסך 2,500 ₪.

פסק דינו של בית המשפט קמא

1. בהתאם למפורט בפסק דינו של בית המשפט קמא, המערערים פנו למשיב שהינו מתווך מקרקעין, בעקבות מודעה שפרסם למכירת זכויותיהם של בני הזוג ששון בנכס מקרקעין (להלן: "המוכרים"). ביום 19.8.19 חתמו המערערים על הזמנה למתן שירותי תיווך והתחייבו לשלם למשיב דמי תיווך בשיעור של 2% ממחיר המכירה הכולל של הנכס, בצירוף מע"מ (להלן: "הסכם התיווך").

2. המערערים ביקרו בנכס מספר פעמים והתנהל מו"מ במסגרתו היו המערערים מיוצגים על ידי עורך דין, כמו גם המוכרים. ביום 15.9.19 נכרת הסכם מכר בין המערערים למוכרים במסגרתו נמכרו למערערים זכויות החכירה בנכס מקרקעין ברחוב רחבעם זאבי בנס ציונה (גוש 3636, חלקה 234) תמורת 3,100,000 ₪ (להלן: הסכם המכר).

3. במועד החתימה, בהתאם למפורט בהסכם המכר, זכויות החכירה של המוכרים לא היו רשומות במרשם המקרקעין, זכויות המוכרים היו רשומות בחברה המשכנת וכן הייתה רשומה הערה לטובת שתי חברות להבטחת החזר הלוואות שנטלו מהן המוכרים. בהתאם לכך נקבע במבוא להסכם המכר תנאי מתלה שחייב את המוכרים להשלים את רישום זכויות החכירה על שמם (להלן: "התנאי המתלה"). נקבע כי אי-רישום הזכויות תוך 9 חודשים ממועד החתימה יזכה את הקונים בזכות להמשיך להחזיק בנכס מבלי לשלם שכר דירה עד לתום 15 חודשים מהחתימה, וכי אי-רישומן גם לאחר תקופה זו יזכה את הקונים באפשרות לבטל את הסכם המכר בכפוף לפיצוי מוסכם בסך 150,000 ₪ בגין הפרה זו בלבד.

4. ביום 10.9.20 נרשמו זכויות החכירה על שם המוכרים ולכן התקיים התנאי המתלה. כמו כן, ביום 15.9.20 נרשמה הערת אזהרה לטובת המערערים על זכויות המוכרים בנכס.

   עוד נקבע בהסכם המכר כי התמורה בגין הזכויות תשולם במספר תשלומים בכפוף לתנאים שפורטו בו. המערערים התחייבו, בין היתר, לשלם תוך 60 יום ממועד רישום החכירה את התשלום השלישי, ולשלם דמי שכירות ממועד קבלת החזקה, והכל כמפורט בהסכם המכר. אך, המערערים המשיכו להחזיק בנכס מבלי לשלם את התשלום השלישי והרביעי והפסיקו לשלם דמי שכירות. המערערים פנו לשמאי שערך חוות דעת שהעלתה כי קיימות בנכס חריגות בניה.

5. ביום 23.11.20 שלחו המערערים למוכרים הודעה לפיה גילו כי קיימות בנכס חריגות בניה וכי זכויות החכירה שנרשמו לא תואמות את הצהרתם בהסכם המכר ביחס לכך ששטח הבית הוא 250 מ"ר. המערערים דרשו את הסדרת החריגות תוך 30 יום, והודיעו כי הם מפסיקים את תשלום דמי השכירות. ביום 2.12.20 נשלחה תגובה מטעם המוכרים במסגרתה דחו את טענות המערערים, וטענו כי הפסקת תשלומי השכירות מהווה הפרה יסודית של ההסכם. לכן, דרשו המוכרים את תיקון ההפרה ואת תשלום הפיצוי המוסכם. משאלו לא בוצעו, שלחו המוכרים למערערים ביום 6.1.21 הודעה בדבר ביטול ההסכם.

6. ביום 8.2.2021 המערערים הגישו תביעה נגד המוכרים לאכיפת הסכם המכר, והמוכרים הגישו תביעה שכנגד בה עתרו לקבוע כי ההסכם בוטל על ידם כדין. התביעה והתביעה שכנגד נדונו בבית המשפט המחוזי (מרכז) בת"א 17148-02-21 שוקר נ' ששון (להלן: "עניין ששון").