ע"א 8146/13

השופטת ע' ברון:

1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ) ב-ת"א 2228/08 מיום 14.10.2013, שבו התקבלה תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית ביילוד המשיב 3. נקבע כי הרופא המיילד ובית החולים התרשלו בכך שסיימו את הלידה ב"לידת ואקום", ונושאים באחריות – יחד ולחוד – לנזק שנגרם למשיב 3 כתוצאה מ"תקיעת כתפיים" שאירעה במהלך הלידה. עיקר הערעור מופנה כנגד דחיית הודעת צד ג' שהגיש הרופא נגד בית החולים, בגין אי-הסדרתו של ביטוח אחריות מקצועית.

העובדות הצריכות לעניין

2. המשיבה 4 (להלן: האם) הגיעה לבית החולים אלדג'אני שבשכונת בית חנינה במזרח העיר ירושלים, בית חולים קטן ליילוד ולגינקולוגיה, הוא המשיב 1 (להלן: בית החולים), כשהיא בשבוע 40 להריונה ובמצב של לידה פעילה. האם היתה אז בת 26, ולה שני ילדים בריאים. בבית החולים הציגה האם מכתב הפניה שניתן לה על ידי המערער, ד"ר סולימאן ג'ושה, שהוא רופא מיילד (להלן גם: ד"ר ג'ושה), ובו כתב כי הוא מבקש ליצור עימו קשר עם קבלת האם לחדר לידה. את מכתב ההפניה כתב המערער לאם יומיים קודם לכן, ביום 4.12.2004, בעת שביקרה במרפאת JMC, שהיא 'ספק' של שירותי בריאות כללית, לצורך מעקב היריון שיגרתי (להלן: המרפאה ו-קופת החולים, בהתאמה). באותו ביקור במרפאה ביצע המערער הערכת משקל לעובר, ואמד אותו על 3.4 ק"ג. יצוין כי את מעקב ההיריון של האם ערכה רופאה אחרת במרפאה, ובשל היעדרותה של האחרונה הופנתה האם באקראי לביצוע הבדיקה על ידי המערער. מכל מקום, בהתאם לאמור במכתב ההפניה, לאחר שהתקבלה האם לחדר הלידה נקרא המערער להגיע לבית החולים והוא שיילד אותה. יובהר כבר עתה, כי אין חולק שבעת שיילד את האם לא נמנה המערער עם הצוות הרפואי של בית החולים. הוא אמנם עבד בבית החולים במשך מספר שנים, ואולם בסמוך לפני הלידה התבקש המערער לצאת ל"חופשה ללא תשלום". המערער לא קיבל תשלום כלשהו עבור הלידה, גם לא מן האם או משפחתה.

           ביום 6.12.2004 נולד המשיב 3 בבית החולים, ב"לידת ואקום", במשקל 4.17 ק"ג (בשונה מהערכת המשקל שביצע ד"ר ג'ושה יומיים קודם לכן). "לידת ואקום" היא לידה שבמהלכה נעשה שימוש במכשיר ואקום (שולפן ריק) על מנת לזרז את הלידה, במקרים מתאימים שבהם נמצא הדבר נחוץ, מטעמים הקשורים באם או מטעמים הקשורים בעובר. בבדיקה שנערכה למשיב 3 בסמוך לאחר לידתו, על ידי רופא ילדים, התברר כי הוא אינו מזיז את ידו השמאלית והוא אובחן כסובל מפגיעה במקלעת העצבים הברכיאלית השמאלית – הידועה גם כשיתוק על שם ארב (Erb's palsy).

3. כיום ידו השמאלית של המשיב 3 כמעט ואינה תפקודית, ומשמשת כ"יד עזר" בלבד. המשיבים 5-3 (להלן ביחד: בני המשפחה) תבעו את המערער, בית החולים וקופת החולים בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מנכותו של המשיב 3. לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית מאת פרופ' זאב וינר, שלפיה הגורם העיקרי לשיתוק על שם ארב אצל ילודים הוא קושי בחילוץ כתפי העובר בשלב האחרון של הלידה – שאז נגרם נזק לעצבים המעצבבים את היד. עוד לפי חוות הדעת, קיימים גורמי סיכון שונים לתקיעת כתפיים, הכוללים בין היתר את משקל העובר (ככל שהעובר גדול יותר, כך גדל הסיכון לתקיעת כתפיים), ועצם השימוש במכשיר ואקום בלידה.

           ד"ר ג'ושה נתבע על ידי בני המשפחה בשני 'כובעים': הן כרופא בית החולים והן כרופא קופת החולים, ומשכך התביעה הוגשה נגד השלושה – ד"ר ג'ושה, בית החולים וקופת החולים. נגד ד"ר ג'ושה וקופת החולים נטען להתרשלות במעקב ההיריון שנערך לאם במרפאה: ראשית בשל כך שהמערער הפנה את האם ללדת בבית החולים אף על פי שידע כי מוסד זה אינו ערוך להתמודד עם סיכונים מסוימים בלידה; שנית, מאחר שהמערער התרשל גם בהערכת משקל העובר שביצע במרפאה, בעת ביקורה האחרון של האם לפני הלידה. נגד ד"ר ג'ושה ובית החולים נטען כי רשלנות הצוות הרפואי היא שגרמה לשיתוק בידו השמאלית של המשיב 3: ראשית, משום שלא הומלץ לאם לבצע ניתוח קיסרי כבר עם הגיעה לבית החולים, כפי שנכון היה להמליץ לנוכח משקלו של העובר; שנית, בכך שבוצעה לידת ואקום בלא שהתקיימו התנאים המתאימים לכך.

           בנוסף לתביעה העיקרית, הוגשו בתיק שתי הודעות לצד ג'. בית החולים הגיש הודעה המופנית לד"ר ג'ושה וקופת החולים, בטענה כי נזקי המשיב 3 יכלו להימנע לו היו מיידעים את בית החולים מראש בצורך לערוך ניתוח קיסרי. ד"ר ג'ושה מצדו הפנה הודעה לבית החולים ולקופת החולים, וזאת לנוכח היעדרו של כיסוי ביטוחי מטעם מי מהגופים לפעילותו של ד"ר ג'ושה באירוע נושא התביעה. בגין פעילותו במרפאה זכה ד"ר ג'ושה לביטוח אחריות מקצועית מאת קופת החולים, אך נטען כי חלה עליה חובה לבטחו גם בגין פעילותו מחוץ למרפאה. בגין פעילותו בבית החולים לא זכה ד"ר ג'ושה לביטוח מאת בית החולים, ולטענתו גילה על כך רק בדיעבד, כאשר בזמן אמת סבור היה שהוא מבוטח ומשכך גם לא דאג לביטוח אחריות מקצועית באופן עצמאי.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי