ע"א 4990-05-15 עבד אלחלים חלקי חילוף לרכב (2003) בע"מ נ' יאיר מצברים בע"מ

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט קמא (כב' הרשם הבכיר ריאד קודסי) מיום 16.4.2015 שלפיו קיבל בית משפט קמא את התביעה נגד המבקשת, וחייב אותה לשלם למשיבה סכום של 27,748 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ובתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

דין הבקשה להידחות.

הכלל הוא שבעל דין הזוכה במשפט, זכאי ליהנות מפירות זכייתו באופן מידי, והגשת ערעור כשלעצמה אינה מהווה טעם המצדיק עיכוב ביצוע פסק הדין (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984). בית המשפט יורה על עיכוב ביצוע פסק דין רק אם מתקיימים שני תנאים מצטברים: המבקש הראה כי סיכוייו לזכות בערעור טובים הם וכי אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין ייגרם לו נזק בלתי הפיך (ראו ב"ש227/87 קרן כימיקלים בע"מ ואח' נ' ויטקו כימיקלים בע"מ פ"ד מא(1) 713; בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבניין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ פ"ד מג(2) 172).

פסק דין כספי אינו נמנה עם אותם עניינים חריגים אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע ובדרך כלל בית המשפט יטה שלא לעכב ביצוע פסק דין כספי, שכן ביצועו הפיך על דרך ההשבה. עוד נקבע בפסיקה כי בית המשפט יעכב ביצוע פסק דין כספי רק במקרים חריגים ונדירים כאשר המבקש מוכיח שאם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, הוא לא יוכל לגבות את כספו בחזרה או המשך ביצועו ימיט עליון אסון כלכלי, כגון קריסת עסקיו ועוד (ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.ר.ב) ואח' פ"ד נו(4) 178; ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה ואח' פ"ד נח(2) 301).

לענייננו, לא שוכנעתי כי אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין ייגרם למבקשת נזק בלתי הפיך במובן זה שהיא לא תוכל לגבות את סכום פסק הדין בחזרה כטענתה. בהתאם לנטען בבקשה, המשיבה "מכרה את מלוא פעילותה לחברה אחרת ....ולא ברור אם ניתן יהיה לגבות את הסכום בחזרה כאשר הערעור יתקבל". לטענה זו לא הונחה תשתית ראייתית כלשהי. יתרה מכך, מעיון בתגובת המשיבה עליה לא חלקה המבקשת (שכן לא הוגשה על ידה תשובה לתגובה), עולה כי המשיבה מכרה את פעילותה בענף המצברים בלבד, שהינו תחום אחד מבין תחומים רבים בהם עוסקת. מאחר שהטענה שכביכול מכרה המשיבה את פעילותה התבררה כחסרת בסיס, דין הבקשה להידחות מטעם זה בלבד.

יתרה מכך, גם אם היה מתברר כי המשיבה אכן מכרה את פעילותה, אין די בכך כדי להביא לקבלת הבקשה. היה על המבקשת להוכיח כי אין בידי המשיבה נכסים או כספים שבאמצעותם היא תוכל להשיב את סכום פסק הדין אם וכאשר יתקבל ערעור המבקשת. יתרה מכך, היה על המבקשת להתייחס לשאלה אם נפתחו נגד המשיבה תיקי הוצאה לפועל כלשהם, האם הוגשו נגדה תביעות לבתי המשפט בגין חובות שהיא לא שילמה, האם היא משלמת את האגרות לרשם החברות, האם היא מחזיקה בחשבון בנק, האם חשבון הבנק שלה פעיל, האם הוא הוגבל, האם הוחזרו לה שיקים כלשהם... ועוד. בהעדר התייחסות לנושאים אלה ולאחרים, לא ניתן לקבל את הבקשה על סמך הטענה הסתמית כי המבקשת לא תוכל לגבות את כספה בחזרה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪.