ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
37136-05-15
25/06/2015
|
בפני השופטת:
עדי חן-ברק
|
| - נגד - |
מערערים:
עמותת "נתיב אור " חדרה ע.ר. 580045490
|
משיבים:
עירית חדרה
|
| החלטה |
לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה הנני מורה על קבלתה.
1.אכן הכלל בבקשות לעיכוב ביצוע פסק דין הינו כי בעל דין שזכה בהליך משפטי זכאי לממש את פירות זכייתו באופן מידי, וכי הגשת ערעור על פסק הדין אינה מעכבת את ביצועו (ראו תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984).
2.בית המשפט רשאי לחרוג מכלל זה ולעכב את ביצוע פסק הדין, במקום בו הוכיח המערער קיומם של שני תנאים מצטברים כדלקמן:
א. סיכויי הערעור גבוהים.
ב. מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש- קרי, אם יבוצע פסק הדין טרם ההכרעה בערעור, הדבר יקשה באופן ממשי על השבת המצב לקדמותו ככל שהערעור על פסק הדין יתקבל (ראו ע"א 8374/13 איי.פי.סי טכנולוגיות בע"מ נ' Geo Vision Inc.,ניתן ביום 10/3/14;
ע"א 1981/13 בהה אלדין נ' עבדאללה, ניתן ביום 4/6/13).
3.בין שני תנאים אלה קיימים יחסי גומלין המכונים "מקבילית הכוחות": ככל שמאזן
הנוחות נוטה לטובת המבקש ניתן להקל בדרישה הנוספת להוכחת סיכויי הערעור ולהיפך:
כאשר סיכויי הערעור נמוכים, על המבקש מוטל נטל להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן מובהק עוד יותר על מנת שבקשתו תתקבל (ראה ע"א 1626/11 ברש נ' שר, ניתן ביום- 2/5/11; ע"א 856/12 צרפתי שמעון בע"מ נ' פרחי ביקל – ניתן ביום 12/2/12; ע"א (ת"א) 7631-02-13 אוטו סנטר דיל בע"מ נ' אפרת- ניתן ביום 6/3/13).
4.כן נקבע כי בין שני התנאים, התנאי של מאזן הנוחות הינו התנאי המרכזי והעיקרי בין השניים וכי ראוי לתת לו את משקל הבכורה (ע"א 4547/13 ממ"י נ' מפעלי צאן ניתן ביום 7/7/13, ע"א 3326/13 מעון פאר נ' שמואלי ניתן ביום 13/6/13).
5.במקרה דנן נוטה מאזן הנוחות לטובת המבקשת מן הטעמים הבאים:
המבקשת מנהלת בית ספר בתנאי פנימייה לבני נוער בסיכון המופנים למקום על ידי שירותי הרווחה, כאשר לא נסתרה הטענה כי מדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים המגיעים מרקע סוציו אקונומי נמוך, לאחר שנשרו ממסגרות חינוכיות אחרות, וכי לא קיימות מסגרות אחרות אלטרנטיביות מתאימות להם, וככל שפסק הדין לא יעוכב ובית הספר ייסגר הם יאלצו לעזוב המקום ללא אלטרנטיבה הולמת.
בהקשר זה אין לקבל את טענת המשיבה כי ניתן להמשיך ולקיים את הלימודים במבנים אחרים שיש למבקשת במקום, שכן ההיתר להפעיל את בית הספר ניתן למבקשת ביחס למבנה הספציפי, ועד לפתיחת שנת הלימודים הקרובה לא ניתן יהיה להספיק ולהכשיר מבנה אחר ולקבל רישיון כדרישות משרד החינוך, מה גם שלא ברור אם המבנים האחרים בהם מחזיקה המבקשת מתאימים לשמש כמבנה בית ספר (שכן סביר כי לו היו מתאימים לא היה נבנה מלכתחילה המבנה נשוא הבקשה).
6.באשר לטענת המשיבה כי יש לה צורך במבנה הנדון בשל מצוקת כיתות לשנת הלימודים הבאה אומר כי הועלו שתי טענות עיקריות מצידה בהקשר זה:
ביחס לבית ספר חב"ד - לא הומצא מסמך התומך בטענה כי הסכם השכירות במבנה הנוכחי מסתיים, וכי לא ניתן יהיה להמשיך ולשכור אותו לשנה נוספת.
ביחס לבית ספר יעקב: המשיבה עושה שימוש במבנה הצפוני (מבנה נוסף שהיה בחזקת המשיבה שנים רבות ושהעיריה תפסה בו חזקה לאחר הגשת התביעה בבית המשפט קמא, כאשר בפסק דין שניתן ע"י כבוד השופט קיסרי נקבע כי היא רשאית להמשיך ולהחזיק בו).
הוברר כי במבנה זה לומדות 160 תלמידות, ואולם הוא מתאים לאכלס 350 תלמידים (יש במבנה 14 כיתות בעוד שהמשיבה הבהירה בשנת 2011 כי היא זקוקה ל-6 כיתות נוספות בלבד). מכל מקום לא הוברר מדוע לא ניתן להעביר למבנה הצפוני תלמידות נוספות.