ע"א 21130-07-14 חן נ' פלר

1.לפנינו ערעור על פסק הדין שניתן ביום 1.6.14, בבימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופטת מעין צור), בתיק 29538-12-11 (להלן: "פס"ד קמא"), לפיו דחה בימ"ש קמא את תביעתו של המערער.

2.המערער נדון, בהליך פלילי - בת"פ 2547/03 בבימ"ש השלום בראשון לציון, לעונש של מאסר בן 6 חודשים, לריצוי בעבודות שירות וכן לקנס בסך 60,000 ₪ (להלן: "גזר הדין").

המערער החל לרצות את עבודות השירות (בתחנת המשטרה בזבולון) ובמקביל, הגיש באמצעות המשיב, ערעור על גזר הדין, לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב-יפו - ע"פ 71087/04 (להלן: "הערעור"), בו עתר המערער להמרת עונש המאסר במאסר על תנאי ולהפחתת הקנס וכן ביקש לרצות את המאסר שהושת עליו חלף הקנס, בעבודות שירות (לבקשה אחרונה זו, המדינה לא התנגדה).

עם הגשת הערעור עוכב, על פי בקשת המערער, ביצוע עבודות השירות עד להכרעה בערעור, כך שהמערער הספיק לבצע עבודות שירות במשך 14 ימים בלבד.

3.המערער לא התייצב לדיונים שהתקיימו בערעור ובסופו של דבר ביטל ביהמ"ש המחוזי את עבודות השירות וקבע, כי על המערער לרצות את יתרת עונש המאסר (היינו - 6 חודשים פחות 14 ימים), מאחורי סורג ובריח. המערער פנה לביהמ"ש העליון בבקשת רשות ערעור על פסה"ד בערעור (רע"פ 9573/05), אולם בקשתו נדחתה. התוצאה הייתה, שלאחר "ניכויים" מתקופת המאסר, כמקובל בשירות בתי הסוהר, שהה המערער, מאחורי סורג ובריח, במשך 93 ימים.

4.לטענת המערער, המשיב התרשל בייצוגו והפר חובותיו כלפיו והוא זה שאחראי, במחדליו, לתוצאה הנ"ל ולכן עליו לשלם לידיו פיצוי הולם. בימ"ש קמא דחה את תביעתו ועל כך מלין המערער בפנינו.

בטרם נבהיר מדוע נדחתה התביעה ומהן טענות הצדדים בפנינו, נביא, להלן, את פירוט המהלכים, אשר הביאו לתוצאה הנ"ל.

5.הערעור נקבע לדיון בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב-יפו (להלן: "ביהמ"ש המחוזי"), ליום 23.12.04 (להלן: "הדיון הראשון"). ביום זה הופיע המשיב לדיון ואמר: "המערער אותו אני מייצג לא נמצא ואני לא יודע למה. ניסיתי לתפוס אותו לא היום בבוקר אלא תקופה ממשוכת לפני ולא הצלחתי".

המשיב הוסיף ואמר, שהטלפון של המערער מנותק ושהוא ניסה להודיע לו באמצעות גרושתו "וגם זה לא צלח" וביקש לדון בערעור בהעדר המערער.