ע"א 13896-01-15

בפני בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטות לפיהן הערעור שהגישה המבקשת נמחק ובשל ההוראה כי סכום הערבון שהופקד בתיק הערעור יועבר לתיק ההוצאה לפועל, שנפתח נגד המבקשת.

המשיבה, עיריית אשדוד (להלן - "המשיבה") הגישה ביום 4.8.13 כתב תביעה בסדר דין מקוצר (תא"ק 47660-07-13) נגד המבקשים, מאפה הבלקן בע"מ וסמיר חסונה, בעל השליטה בחברה (להלן, יחד - "המבקשת"). בכתב התביעה נתבע תשלום חיובי ארנונה ומיסים עירוניים אחרים, בסך 69,895 ₪. לאחר שהמבקשת לא הגישה כתב הגנה במועד, ניתן ביום 30.12.13 פסק דין בהעדר הגנה בגין מלוא סכום התביעה.

ביום 15.5.4 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה. ביום 3.9.14 קבעה כב' הרשמת (כתוארה אז) טלמור פרס כי פסק הדין יבוטל בכפוף להפקדת עירבון כספי בסך 20,000 ש"ח להבטחת תשלום החוב הנטען, ותשלום הוצאות המשיבה על סך 2,000 ₪. בקשת המבקשת להפחתת או ביטול סכום הערבון, או להארכת המועד להפקדתו - נדחו.

ביום 22.10.14 הגישה המבקשת ערעור על החלטות הרשמת פרס (עש"א 33976-10-14). ביום 3.12.14 דחתה כב' השופטת אורנה סנדלר - איתן את הערעור, משלא מצאה עילה להתערב בקביעות כב' הרשמת. בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחתה ביום 22.12.14.

ביום 7.1.15 הגישה המבקשת ערעור על פסקי הדין בתא"ק 47660-07-13 ובעש"א 33976-10-14. ביום 3.3.15 קבעתי כי על המבקשת להסביר, תוך 10 ימים, מדוע המדובר בערעור ולא בבקשת רשות ערעור. משלא ניתנה תגובת המבקשת עד ליום 16.4.15, הוריתי על מחיקת הערעור. שתי בקשות מטעם המבקשת לביטול ההחלטה למחוק את הערעור נדחו ביום 26.4.15 וביום 30.4.15. ביום 11.5.15 קיבל כב' השופט ואגו את בקשת המשיבה להורות על העברת כספי הערבון בתיק, שעוקלו על ידי המשיבה, לתיק ההוצל"פ אותו מנהלת המשיבה נגד המבקשת.

המבקשת לא אמרה נואש, וביום 22.6.15 הגישה בקשה נוספת, לעיכוב ביצוע ההחלטה המוחקת את הערעור, וכן לעיכוב ההליכים בבקשה לעקל או לממש את העיקול על סכום הערבון משבדעתה להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בבקשה העלתה המבקשת טענות אישיות חריפות נגד ב"כ המשיבה והתנהלותו, והוסיפה וטענה נגד התנהלותו של מותב זה. עוד טענה, כי לא היה מקום למחוק את הערעור בשל טענה פרוצדורלית של אי קיום החלטה שיפוטית. המבקשת הוסיפה, כי התביעה התקבלה למעשה בהיעדר הגנה, כאשר המבחנים לשאלה האם המבקש 2 הינו בעל שליטה לא נבחנו כלל ועל אף שרוב סכום התביעה, התיישן.

המשיבה טוענת, כי מאחר וההחלטה למחוק את הערעור ניתנה עוד ביום 16.4.15, הרי שהמדובר בהחלטה חלוטה והיה על המבקשים להגיש בקשה להארכת מועד לביטול ההחלטה, וזאת לא עשו. עוד טענה היא, כי סיכוייה של בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון הם אפסיים, מאחר ומדובר בגלגול רביעי של תיק זה. המשיבה הוסיפה והלינה על התבטאויותיו של ב"כ המבקשת, הן כלפי ב"כ המשיבה והן כלפי בית המשפט וטענה, כי יש להטיל עליו הוצאות אישיות בשל התנהלות זו.