ע"א 10102/16

           בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (הנשיא א' אורנשטיין) מיום 15.11.2016 בו הורה על מכירת זכויות החכירה של חברת מועדון הספורט קאנטרי רמת השרון בע"מ (הפירוק זמני) (להלן: החברה) בשטח של כ-17 דונמים ברמת השרון המשמשים להפעלת מועדון ספורט (להלן: מועדון הספורט) לידי המשיבה 5, עיריית רמת השרון (להלן: העירייה).

1. ביום 1.6.2016 הורה בית המשפט המחוזי בתל-אביב על מתן צו פירוק זמני לחברה ומינה את המשיב 1, עו"ד רייף, כמפרקה הזמני (להלן: המפרק הזמני). העירייה היא הבעלים של המקרקעין המוחכרים לחברה (17 דונם ברמת השרון) בהם מופעל מועדון הספורט ובמסגרת הליכי הפירוק הסכימו הצדדים כי המפרק הזמני יפעיל את מועדון הספורט בשיתוף פעולה עם העירייה ובמימונה וזאת עד למכירת זכויות החברה במועדון הספורט לגורם אחר. במהלך חודש ספטמבר 2016, קיים המפרק הזמני הליך התמחרות ראשון בין שני מציעים שהמבקש או העירייה לא נמנו עמם, אך ביום 30.10.2016 החליט בית המשפט המחוזי על קיום הליך התמחרות נוסף וזאת נוכח "תמורות משמעותיות שיש להן השלכה ניכרת על הליך המכר". ביום 6.11.2016 נערך הליך ההתמחרות השני בו נטלו חלק המבקש והעירייה ובסיומו ניתנה על-ידי המבקש ההצעה הגבוהה ביותר בסך 10,340,000 ש"ח ואילו הצעת העירייה עמדה על 10,240,000 ש"ח. ביום 8.11.2016 הודיע המפרק הזמני לבית המשפט על תוצאות ההתמחרות, וציין כי הוא סבור שיש להעדיף את הצעת המבקש על פני זו של העירייה. עם זאת, ציין המפרק הזמני כי להצעת העירייה מספר יתרונות ובהם צמצום הגירעון בגין הפעלת מועדון הספורט בחודש נובמבר 2016 אשר מוטל על הנושים; עמדת העובדים התומכים בקבלת הצעת העיריה; וכן היעדר צורך בקבלת אישור העירייה ומשרד הפנים לפי סעיף 188 לפקודת העיריות [נוסח חדש], משום שהעירייה היא הבעלים של המקרקעין. עוד ציין המפרק הזמני כי ככל שתאושר הצעתו של המבקש ייתכן וקופת הנושים תידרש לשלם דמי הסכמה בגין העברת הזכויות, ואילו תשלום כזה אינו נדרש במקרה של אישור הצעת העירייה. חבות זו, כך נטען, עולה ככל הנראה על הפער בין הצעת המבקש להצעת העירייה. ביום 9.11.2016 הודיעו עובדי מועדון הספורט כי הם מתנגדים למכירת המועדון למבקש, וזאת נוכח התחייבות העירייה להעסיק לפחות 80% מהעובדים לעומת התחייבות המבקש להעסיק את מרביתם ובמשתמע 51% מהם בלבד. עוד טענו העובדים כי קיים חשש לאיתנות הפיננסית של המבקש והעלו אפשרות שמאחורי הצעתו עומד צד שלישי שמתכוון להשתמש במקרקעין לצרכים אחרים. לבסוף עמדו העובדים על ניסיונם החיובי בעבודה עם העירייה אשר מפעילה את מועדון הספורט בחודשים האחרונים.

2. בפסק דינו מיום 15.11.2016 קבע בית המשפט המחוזי כי יש להעדיף את הצעת העירייה על הצעת המבקש נוכח היתרונות הגלומים בהצעתה וכן נוכח הפער הנמוך (1%) בין הצעתה להצעת המבקש. עוד קבע בית המשפט כי בניגוד לטענת המבקש, קיימת אפשרות כי העסקה עם המבקש תחוב בתשלום דמי הסכמה בשיעור ניכר. בית המשפט הוסיף כי קבלת הצעת המבקש עשויה להוביל לפיטורי עובדים לא מעטים שהעירייה מתחייבת באופן מפורש להמשיך ולהעסיקם וציין כי מדובר בשיקול מהותי שעליו להביא בחשבון במסגרת ההכרעה בעניין מכירת מועדון הספורט. בנוסף לשיקולים האמורים ציין בית המשפט את העובדה שאישור הצעת העירייה אינו מחייב קבלת אישור שלה ושל משרד הפנים וכן את העובדה כי קבלת הצעת העירייה תקצר משמעותית את הליכי המכר ותקטין את הוצאות תפעול מועדון הספורט. בית המשפט הוסיף ודחה את טענת ההסתמכות שהעלה המבקש בקובעו כי כל עוד לא אושרה המכירה על ידי בית המשפט, ההליך לא הושלם והמבקש היה מודע לכך.

3. שלושה ימים לאחר מכן, ביום 18.11.2016, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע פסק דין ולעיון חוזר בפסק הדין" בה ביקש לעכב את ביצוע פסק הדין "למשך 10 ימים ו/או עד למתן החלטה אחרת" על מנת לאפשר לו להגיש הודעת ערעור לבית משפט זה. בהחלטתו מיום 23.11.2016 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בקובעו כי העירייה נטלה על עצמה להפעיל את מועדון הספורט לרווחת התושבים ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך שיהיו חלק מהוצאות הפירוק. עם זאת, הודיעה העירייה שהמימון ייפסק ביום 30.11.2016 ועל כן, כך קבע בית המשפט המחוזי, ככל שביצוע פסק הדין יעוכב ייסגר מועדון הספורט תוך ימים ספורים, ייגדע מקור פרנסתם של עשרות העובדים והמועדון יפסיק ליתן שירותים למנויים ולציבור הרחב תוך חשש שהדבר יגדיל את היקף הנשייה. כמו כן נקבע כי עיכוב הביצוע עלול לגרום לכך שהמנויים ייפנו למועדונים מתחרים והדבר ייפגע ללא תקנה בחברה ובנושיה. לעומת זאת, קבע בית המשפט המחוזי כי ככל שפסק דינו יבוטל בערעור "דומה שלא יהיה קושי משמעותי 'בהחזרת הגלגל לאחור', שיצדיק את הבקשה לעיכוב ביצוע".

4. למעלה מחודש ימים לאחר מכן, ביום 26.12.2016, הגיש המבקש את הערעור שבכותרת ועמו את הבקשה דנן בה הוא שב ומבקש לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי. אשר לסיכויי הערעור, טוען המבקש כי הצעתו גבוהה ועדיפה על הצעת העירייה ועל כן היה על בית המשפט המחוזי לקבוע כי מועדון הספורט יימכר לו. אשר למאזן הנוחות, טוען המבקש כי לעירייה לא ייגרם כל נזק ממתן צו עיכוב הביצוע ואילו לו ייגרם "נזק עצום ובלתי הפיך".

5. ביום  26.12.2016 נדחתה בקשתו של אדרי על הסף וזאת נוכח ההלכה שנפסקה בע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מסארוה (17.6.2015) (להלן: הלכת מסארוה), לפיה ככלל בעל דין המבקש להשיג על החלטתה של הערכאה הדיונית בבקשה לעיכוב ביצוע, נדרש להגיש בקשת רשות ערעור על אותה החלטה ולא בקשה חדשה לעיכוב ביצוע בפני ערכאת הערעור. בעקבות החלטה זו הגיש המבקש ביום 29.12.2016 הודעת הבהרה וציין כי הבקשה לבית המשפט המחוזי לעיכוב ביצוע שנדחתה הייתה לעיכוב קצר מועד בלבד (עשרה ימים), ועל כן לגישתו יש לדון בבקשה דנן לגופה ולחלופין ליתן לו ארכה להגשת בקשת רשות ערעור עד ליום 5.1.2017.

6. בתגובתה להודעת ההבהרה מבקשת העירייה לדחות את הבקשה, בהדגישה כי הבקשה לוקה בשיהוי כבד שהביא לכך שהעירייה והמפרק הזמני כבר פעלו בהתאם לפסק הדין והעברת פעילות מועדון הספורט לידיה היא בבחינת מעשה עשוי. המפרק הזמני מציין כי אף שייתכן כי עומדת למבקש הזכות להגיש בקשת עיכוב ביצוע לערכאת הערעור, אין להיעתר לבקשה וזאת, בין היתר, נוכח השיהוי הרב בהגשתה ובהינתן הפקדת מלוא תמורת המכר בקופת הפירוק. העובדים מתנגדים אף הם לבקשה או למתן ארכה, בציינם כי עיכוב ביצוע פסק הדין עלול לגרום להם נזק בלתי הפיך, נוכח סגירת מועדון הספורט ופיטורי העובדים. בנק הפועלים בע"מ (להלן: הבנק), נושה מובטח של החברה, מתנגד אף הוא לכל עיכוב ביצוע של פסק הדין. לטענת הבנק הותרת פסק הדין על כנו תזרז משמעותית את חלוקת הכספים לנושים וכיסוי החובות וכל עיכוב נוסף בהשלמת המכר, לרבות מסירת מועדון הספורט למבקש, תאריך משמעותית את משך הזמן עד לחלוקת הכספים ותחייב אותו כנושה מובטח לפעול למימוש ביטחונות אחרים שיש בידיו. בעלי המניות של החברה מותירים את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט והמשיבה 6, נושה אחרת של החברה, אינה מתנגדת לבקשה.

7. דין הבקשה להידחות.

           גם אם אניח לטובת המערער כי יש באפשרותו להגיש בערכאת הערעור בקשה חדשה לעיכוב ביצוע פסק הדין - להבדיל מבקשת רשות ערעור על החלטתה של הערכאה הדיונית הדוחה בקשה דומה - אין בכך כדי להועיל לו. זאת משום שדין הבקשה להידחות לגופה. אשר למאזן הנוחות, מלבד אמירה כללית אין בפי המבקש טיעון מפורט באשר לנזק הבלתי הפיך שייגרם לו, לטענתו, אם לא יעוכב ביצוע פסק-הדין. על כן, מקובלת עליי בהקשר זה קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה ככל שפסק הדין יבוטל בערעור "דומה שלא יהיה קושי משמעותי ב'החזרת הגלגל לאחור'". מנגד, העירייה התחייבה להפעיל את המועדון רק עד ליום 30.11.2016 וכפי שציין בית המשפט המחוזי עיכוב ביצועו של פסק הדין עלול להוביל לסגירת מועדון הספורט לאלתר ולפגיעה בנושים ובעובדים. טעם נוסף ומרכזי לדחיית הבקשה הוא השתהותו הכבדה והבלתי מוסברת של המבקש בהגשת הבקשה לעיכוב ביצוע. כפי שנפסק שיהוי כזה עשוי ללמד על היעדר דחיפות או נחיצות אמיתית בעיכוב הביצוע (ראו, למשל, רע"א 3058/15Otkritie International Investment Management Ltd ‏ נ' אברבוך (7.5.2015)) ובענייננו, בהעדר בקשה בעיתה עסקת המכר הושלמה על כל הכרוך בכך, העירייה העבירה את כספי המכר לקופת הפירוק וכן המשיכה להפעיל את המועדון גם לאחר ה-30.11.2016.