עת"מ 9804-12-14 אביטן ואח' נ' עיריית יבנה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה מנהלית וכן מתן צו על תנאי שיורה על עיכוב הליכי גבייה מנהליים ומחיקת חובות המבקשים נוכח טענות התיישנות ושיהוי בהליכי הגבייה. ביסוד הבקשה מונחים חובות שהעירייה מייחסת למבקשים בגין ארנונה, מים, שכר לימוד, שילוט ועוד משנת 1995 ואילך (להלן: "החובות").

המבקשים טוענים כי על החובות חלה התיישנות ולמצער יש להורות על ביטולם מחמת שיהוי ממושך. המבקשים פרטו בבקשתם מפגשים שערכו עם נציגי עיריית יבנה החל משנת 2011 ואילך. לשיטתם, בשנה זו נודעו להם חלק מהחובות ולחלק אחר נחשפו רק בשנת 2014. מהמועד בו התחוור להם דבר החובות, מנהלים המבקשים לדבריהם משא ומתן עם העירייה אשר כשלעצמו, יש בו כדי להקים עילה להארכת מועד להגשת העתירה.

בהתייחסו למסמכי העירייה מהם עולה כי כבר בשנים 2000 – 2001 הפקיד כספים אצל העירייה על חשבון חובות, טוען המבקש 1 כי אינו זוכר אירועים אלו. כן טוען הוא, כי אין לו זיקה לכל הנכסים נושא החובות וכי לאשתו, המבקשת 2 אין זיקה לשניים מהנכסים נושא החובות.

המבקשים טוענים כי רק ביום 23.11.14 התקבלה תשובת המשיבה אשר דחתה את טענותיהם ודרשה פירעון מלא של החובות בסכום 140,000 ₪. לפיכך, לשיטתם יש למנות את מניין הימים לשם הגשת העתירה החל ממועד זה ואילך. מהטעמים דלעיל, עותרים המבקשים להאריך את המועד להגשת עתירתם ולעכב ההליכים עד למתן פסק דין.

המשיבה טוענת, כי ברשותה מסמכים רבים המלמדים על פעולות אכיפה שוטפות ורציפות שנקטה נגד המבקשים לאורך השנים לגביית החובות ומשכך, ברי כי המבקשים ידעו על החובות אך התעלמו מפניותיה. בתשובתה, פרטה המשיבה את פעולות האכיפה שביצעה החל משנת 1994 ובמשך השנים 1997, 1999, 2000, 2004, 2006, 2007, 2009, 2010, 2012 ו – 2014. לא זו אף זו, המשיבה הציגה מסמכים מהם עולה כי דרישות תשלום הומצאו לידי המבקש 1 וזה סירב לקבלם בנימוקים שונים. כן עולה, כי לנוכח פעולות האכיפה הרבות שביצעה המשיבה, פנה אליה המבקש מעת לעת בעניין החובות. יתרה מזו, בתאריך 3.8.2000 הגיע המבקש עם אחיו מיכאל, למחלקת הגבייה, שילם על חשבון החוב סכום של 2,500 ₪ ומסר 4 שיקים נוספים לכיסוי חובו (אשר נטען כי חזרו מבלי שנפרעו). העתק אישור קבלה בגין השיקים הדחויים ומספריהם צורפו לתגובה. העירייה הוסיפה וצירפה מסמכים המעידים על קבלת ספח של כ – 24,000 ₪ משנת 2001 שקיבל המבקש לידיו לתשלום חובותיו ועוד כהנא וכהנא מסמכים, שיש בהם להפריך את טענת המבקש לפיה לאורך שנים כלל לא ידע על החובות.

המסמכים מפריכים על פניהם את טענת המבקש לפיה אף כאשר נודע לו דבר חוב הרי שהיה זה ביחס לנכס אחד בלבד. העיון בנספח ה' לתגובת המשיבה – דרישת חובות בגין נכסים - מלמד על פירוט מספר נכסים בגינם חויב המבקש.

בחינת טיעוני הצדדים מובילה למסקנה כי דין הבקשה להידחות על כל רכיביה. על פי תקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים, שומה היה על המבקשים להגיש עתירתם לא יאוחר מתום 45 ימים מיום שפורסמה ההחלטה נושא העתירה או מיום בו קיבלו הודעה עליה או לחילופין, מיום שנודע למבקשים אודות ההחלטה, לפי המוקדם שבין המועדים.

עולה מהבקשה ובעיקר מהמסמכים שצורפו לתגובה, כי לאורך שנים נקטה המשיבה הליכי גבייה נגד המבקשים והם בחרו להתעלם מהם, סירבו לקבל דרישות חוב או למצער, עצמו עיניהם מלראות את המצב לאשורו. יתירה מזו, מעת לעת פנה המבקש לעירייה בניסיון להסדיר את חובותיו; כך בשנים 2000, 2001, 2011 ו -2014. עובדות אלו, על פניהן, סותרות את טענתם כי לכאורה כלל לא ידעו על קיום החובות כלפי העירייה.