אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נציגות הבית המשותף רחוב יפו 153 נ' הועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז ירושלים ואח'

נציגות הבית המשותף רחוב יפו 153 נ' הועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז ירושלים ואח'

תאריך פרסום : 26/10/2017 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים ירושלים
57713-11-16
16/10/2017
בפני השופט:
אלי אברבנאל

- נגד -
העותרים:
1. נציגות הבית המשותף רחוב יפו 153 ירושלים
2. מנחם איתן

עו"ד יובל גלאון
עו"ד גל שניר
המשיבים:
1. הועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז ירושלים
2. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים
3. ששון ארצי
4. פתריס מלול
5. רחל פרלה דיין
6. נתנאל יונה כהן
7. משה מרק כהן
8. מארק פריינטי
9. מרסל טוויל
10. קלודין רינה כלפון
11. בצלאל כהן
12. משה גלר
13. דוד שטרית
14. יששכר ספקטור
15. רבקה ספקטור
16. אדוארד וולף
17. כוכבה וולף
18. לוי במברון
19. מיריאל די גולדווטר
20. יהודה צבי כהן
21. דוד כמוס קטורזה
22. אלעד גבאי
23. פאולה למברגר
24. אסתר רוזנברג
25. יונתן עצמון
26. ציון גבאי
27. חיים כהן
28. לאה כהן
29. נדין שפיגל
30. רות רוז קייאט
31. אסתר מוריאל כהן

פסק דין
 

 

רקע

 

1.לפני עתירה שהוגשה על ידי בעלי זכויות בבית משותף בשכונת מחנה-יהודה בירושלים, כנגד החלטתה של המשיבה 1 – הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים (להלן: הוועדה המחוזית), לאשר תכנית מתאר מקומית הנוגעת לבניין סמוך, ולהימנע מלבטל את התכנית לאחר שהוצגו לפניה פגמים בקבלתה, שעיקרם פרסום לקוי של התכנית וכתוצאה מכך פגיעה בזכות להשמיע התנגדות בנוגע אליה. העתירה היא לביטול התכנית, על מנת שזו תוחזר לשלב ההפקדה, כדי שהמתנגדים לה יוכלו להביא את טיעוניהם לפני הוועדה המחוזית בטרם החלטה.

 

בדיון המוקדם שהתקיים בעתירה הודיעו המשיבים 1-3, כי הם מסכימים כי העתירה תוכרע כאילו הוגשו בה כתבי תשובה.

 

רקע

 

2.העותרת 1 - "נציגות הבית המשותף רחוב יפו 153 (בית סיידוף)", והעותר 2 - מר מנחם איתן – בעל זכויות ומחזיק בדירה בבית סיידוף, עותרים כנגד החלטתה של הוועדה המחוזית, שקיבלה את המלצתה של המשיבה 2 - הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (להלן: הוועדה המקומית), לאשר תכנית (שמספרה 101-0266163) שעיקרה תוספת קומות ויחידות דיור בבית סמוך שברח' מזור 6, שבו המשיבים 3 - 31 הינם בעלי הזכויות.

 

2.התכנית, החלה על חלקה 139 שבגוש 30073, ששטחה כחצי דונם, הוגשה ללשכת התכנון המחוזית בחודש ינואר 2016. לאחר שהוועדה המקומית וועדת משנה של הוועדה המחוזית מסרו את המלצתן, החליטה הוועדה המחוזית ביום 6.3.2016, להפקיד את התכנית, זאת בכפוף לתנאים שקבעה, ובהם הכנסת תיקונים בתכנית כך שהיא תתקבל באופן חלקי, באופן שלשש הקומות הקיימות בבניין יוספו שתי קומות נוספות, ובנוסף מחסנים שבקומת הקרקע יוסבו ליחידות דיור. בדרך זו יוספו על פי התכנית 14 יחידות דיור לבניין.

 

התכנית המתוקנת הופקדה להתנגדויות הציבור. דבר הפקדת התכנית פורסם ביום 21.4.2016 בשלשה עיתונים וביום 3.5.2016 ברשומות. דרכי פרסום נוספות שנטען שקוימו – הצבת שלטים בחזית המבנים שבחלקות המצרניות והנחת הודעות בתיבות הדואר בחלקות אלה, יפורטו ויידונו להלן.

 

בחודש יולי 2016, משלא הוגשו התנגדויות, אושרה התכנית.

 

3.כחודשיים לאחר מכן, ביום 7.9.2016 פנו העותרים אל המשיבות 1 ו-2 בדרישה לבטל את התכנית בשל ליקויים בפרסומה (נספח 8 לעתירה). ביום 11.9.2016 דחתה הוועדה המחוזית את הטענות. מכאן ועד ליום 9.10.2016 החליפו ביניהם הצדדים מכתבים, כשכל צד נותר בעמדתו.

 

העותרת לא השלימה עם החלטתה של הוועדה המחוזית ומכאן העתירה.

 

טיעוני הצדדים

 

4.כאמור העותרים טוענים כי בפרסום התכנית נפלו פגמים, באופן שמנע מבעלי הזכויות בבית סיידוף (99 דירות), לדעת על דבר קיומה ולממש את זכותם לשטוח בפני הוועדה המחוזית את התנגדותם לתכנית. לטענתם התכנית לא פורסמה ב"עיתון נפוץ" כנדרש בסעיף 1א(א)(2) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן: החוק), ולא בדרך של הצבת שלטים בחזיתות הבניינים הסמוכים, ובנוסף לא נמסרו הודעות אישיות לבעלי החלקות המצרניות, כפי שהוועדה קבעה כתנאי להפקדת התכנית.

 

בנוסף טוענים העותרים לפגמים נוספים בתהליך אישור התכנית: התכנית הוגשה על ידי המשיב 3 שאינו זכאי להגישה; הוועדה לא קיבלה החלטה על אישור התכנית; התכנית מכשירה בדיעבד עבירות בנייה.

 

העותרים טוענים כי לפגמים אלה משקל גבוה במיוחד, נוכח הקרבה הרבה שבין הבניינים, שביניהם מפרידים מטרים ספורים בלבד, וכן נוכח סדרה של בקשות קודמות לאישור תכניות הרחבה שהוגשו בקשר עם הבניין שברח' מזור 6, שכולן נדחו לאחר שהוועדה המחוזית קיבלה את התנגדויות בעניינן. לטענתם התכנית שלפנינו, הינה "ניסיון נוסף בשרשרת ניסיונות זו". לטענתם נודע להם על התכנית בשיחת אקראי של אחד הדיירים עם דייר מהבית ברח' מזור 6. לטענתם רבות מהדירות שבבניין סיידוף מושכרות, ובעליהן מתגוררים מחוץ לבניין ורבים מהם אף מחוץ לישראל ומכאן שאין בהנחת הודעות בתיבות הדואר שבבניין, ככל שנעשתה, כדי להועיל.

 

5.לעניין הפגמים הנטענים בנוגע לפרסום התכנית, טוענת הוועדה המחוזית כי התכנית פורסמה כדין ב"עיתון נפוץ", ברשומות, בהצבת שלטים ובמשלוח הודעות לבעלי הזכויות בבניין סיידוף ובחלקות המצרניות הנוספות הסמוכות לבית שברח' מזור 6, זאת באמצעות תיבות הדואר של דירותיהם. הוועדה המחוזית מתבססת על תצהירים שנמסרו על ידי אנשי חברת הפרסום שפעלה מטעמה.

 

 

הוועדה המחוזית מוסיפה וטוענת כי העותרים פנו אליה בשיהוי רב, ואף בהנחה כי נודע להם על התכנית רק בראשית חודש ספטמבר 2016, לא ניתן על ידם כל הסבר להגשת העתירה בחלוף למעלה מחודשיים.

 

לעניין טענותיהם הנוספות של העותרים, טוענת הוועדה המחוזית כי התכנית הוגשה בידי "בעל קרקע" וכן בידי מי ש"יש לו עניין בקרקע" ומכאן שלא נפל פגם בעניין קבלת תכנית מידיו של המשיב 3. כמו כן טוענת הוועדה המחוזית כי לא ידוע לה על עבירות בנייה שהוכשרו באמצעות התכנית.

לעניין טענת העותרת בדבר אי קבלת החלטה לאישור התכנית, מפנה הוועדה המחוזית להוראת סעיף 108(ג) לחוק ממנו יש ללמוד כי בהעדר התנגדויות מאושרת התכנית מאליה.

 

6.הוועדה המקומית והמשיב 3 הצטרפו ככלל לטיעוניה האמורים של הוועדה המחוזית.

 

המשיב 3 טען כי "העובדה שהפרסום הוא ב-3 רבדים, שילוט, עיתון והודעות אישיות מחפה באופן מלא לחלוטין על כל חשש מפני כל תכנית שמוגשת בחלקה מצרנית ויש להסתפק בכך". עם זאת לדבריו "אם יקבע שהמכתבים לא הונחו בתיבות הדואר אזי אני מסכים שההליך פגום, אבל אין סיבה לחשוב כך".

 

המשיב 3 מסר כי לבניין סיידוף שלש כניסות: מרח' יפו 153, מרח' יפו 155 ומרח' מני 2. טענה זו לא נסתרה. מנגד טענתו של המשיב 3 לפיה בבניין סיידוף חדר דואר אחד המשמש את שלשת הכתובות האמורות נסתרה בטיעוניהם של העותרים (עמ' 9 לפרוטוקול).

 

7.המשיבים 16, 17, 22 ו-22– בעלי דירות בבניין שברח' מזור 6, שהגישו אף הם את התייחסותם בכתב לעתירה והשמיעו את טיעוניהם בדיון, צידדו בעמדתם של העותרים ומסרו כי עד להגשת העתירה לא נודע להם על הגשת התכנית וממילא לא התאפשר גם להם, בעלי הזכויות בנכס והמתגוררים בו, להשמיע את התנגדותם לה.

 

8.בהתאם להחלטה שניתנה בתום הדיון, הגישו הצדדים השלמה לטיעוניהם כלהלן:

 

העותרים הגישו תצהירים חתומים שניתנו על ידי 86 דיירים בבית סיידוף, שמסרו בתצהיריהם בין היתר כלהלן:

 

"לא התקבלה בתיבת הדואר השייכת לדירה כל הודעה אודות הפקדת תכנית מס' 101-0266163 תוספת קומות ויח"ד ברח' מזור 6, בשכונת מחנה יהודה (להלן: התכנית) ואודות הזכות להגיש התנגדות לתכנית. כמו כן בין החודשים אפריל 2016 – יוני 2016 (כולל) לא ראיתי בחזית מגרש הבניין בו אני מתגורר (לאורך רחוב יפו 151 עד רחוב יפו 155) ובכלל, שלט המודיע על הפקדת התכנית ו/או על הזכות להגיש התנגדות לתכנית".

 

9.המשיב 3 הגיש תצהירים חתומים בידי 27 איש שמסרו בתצהירם בין היתר כלהלן:

 

"זכור לי שראיתי שלטים בקשר לתכנית שהוצבו בכניסות לבניין וכן בהודעות שהונחו בתיבות הדואר".

 

10.ב"כ העותרים הפנה לכך שרבים מהחותמים על התצהירים מטעמו הינם בעלי דירות המתגוררים בבית סיידוף (28 דירות), אחרים שוכרי דירות בבית סיידוף (25 דירות), נוספים הינם גורמים המטפלים בדירות שבבית סיידוף (9 דירות) ויתרתם בעלי חנויות בחלקה מס' 14 שבה כאמור מצוי בית סיידוף (שתי חנויות).

 

הוא עמד על כך ש - 24 מהתצהירים שהוגשו על ידי המשיב 3 נחתמו בידי דיירים המתגוררים בבתים סמוכים (שבחלקם אף התגלעה כפילות באופן שחותמים אחדים חתמו על יותר מתצהיר אחד), והדגיש כי שלשה תצהירים בלבד מתוכם נחתמו על ידי דיירים מבית סיידוף – שניים מהם על ידי בני הזוג יהודה ואודליה כהן המתגוררים בדירה אחת, והשלישי על ידי אפרים שמואל שעבר להתגורר בבית סיידוף ביום 15.6.2016 – כחודשיים לאחר המועד שבו נטען כי הונחו הודעות בתיבות הדואר של הדיירים בבית סיידוף.

 

בתגובתו לכך, המשיב 3 לא הסתייג מהנתונים האמורים שפורטו על ידי ב"כ העותרים, אך מסר כי מר שמואל ראה את הפרסומים שנתלו במקום עוד בתקופה שבה חיפש דירה באזור.

 

דיון והכרעה

 

11.הדרישה למתן הודעה על הפקדת תכנית ופרסומה בדרכים שנקבעו לכך, נועדה להביא את התכנית לידיעת הציבור, כדי לאפשר לציבור בכלל ולבעלי זכויות במקרקעין העשויים להיפגע מהתכנית בפרט, להביע את התנגדותם לתכנית. אין להפריז בחשיבותו של הפרסום, שהרי בלעדיו נמנע מהגורם התכנוני לבחון בהגינות את עמדתם של המתנגדים הפוטנציאלים לתכנית.

 

בעת"מ (מחוזי י-ם) 947/05 ארן נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים ואח' (27.7.2008) נקבע כי "העדר פרסום כדין של תכנית משול... לפגיעה בזכויותיו של אדם, מבלי ששמעו אותו תחילה, דבר העומד בניגוד לכללי הצדק הטבעי”, ובד"נ 12/81 שפירא חברה קבלנית בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לג(3),645 אף נקבע בעניין זה, כי בלא פרסום תקין "אין ההליך משתכלל כדין".

 

הדרישות המוטלות על מפרסם תכנית מהסוג שלפנינו נקבעו בסעיפים 89 ו-89א לחוק ובתקנות שעל פיהם.

 

12.סעיף 89 לחוק קובע כלהלן:

 

"(א)הודעה על הפקדת כל תכנית תפורסם ברשומות ובעתון; הפרסום בעתון יהיה כאמור בסעיף 1א וייעשה על ידי מוסד התכנון שהחליט על ההפקדה תוך חמישה עשר ימים מיום ההחלטה על הפקדת התכנית או מיום מילוי תנאי ההפקדה, הכל לפי המאוחר.

 

(ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם במשרדי הרשויות המקומיות שתחום שיפוטן או חלק ממנו כלול בתחום התכנית, ובאין רשות מקומית כאמור - במקום שנוהגים לפרסם בו הודעות פומביות בתחום התכנית; כן תפורסם ההודעה על לוחות המודעות בשכונות הנוגעות בדבר".

 

לעניין הוראת חוק זו, טוענים העותרים כי כי התכנית לא פורסמה באחד מ"שלשת העתונים היומיים הנפוצים ביותר במדינה בשפה העברית" הנקבעים על ידי השר מעת לעת ונמתפרסמים ברשומות, כנדרש בסעיף 1א לחוק.

 

אין חולק כי העתון "ישראל פוסט" פורסם ברשומות כאחד משלושת העתונים הנפוצים בישראל. התכנית שלפנינו פורסמה בין היתר בעתון "מעריב הבוקר", שנכנס בנעליו של "ישראל פוסט" תוך שינוי שמו. מכאן שדינה של טענה זו להידחות.

 

13.אשר לחובת הצבת שלטים ומתן הודעות אישיות, קובע סעיף 89א לחוק כלהלן:

 

"(א) הודעה על הפקדת תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת תפורסם על חשבון מגיש התכנית, על גבי שלט במקום בולט בתחום התכנית, למשך התקופה שנקבעה להגשת התנגדויות...

...

(ד)נוסף על הוראות סעיף זה, הודעה על הפקדת תכנית כאמור בסעיף קטן (א), החלה על שטח שאינו עולה על 3,000 מ"ר, תפורסם או תימסר לבעלים ולמחזיקים במגרשים הגובלים בתחום התכנית, על חשבון מגיש התכנית, בדרך שיקבע שר האוצר באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת".

 

לעניין ס"ק (ד) האמור, תקנה 5א לתקנות התכנון והבניה (פרסום הודעה על הפקדת תכנית על גבי שלט לפי סעיף 89א לחוק), תשס"ד- 2004, מורה:

 

"(א) מגיש תכנית החלה על שטח שאינו עולה על 3,000 מ"ר יציב, על חשבונו, שלט בצורה ובתוכן הקבועים בתקנה 5, בחזית כל מגרש הגובל בתחום התכנית, וזאת נוסף על השלט שעליו להציב לפי תקנה 4; ואולם מגיש תכנית לא יידרש להציב שלט בחזית מגרש גובל –

(1)אם השלט שהוצב לפי תקנה 4 נראה מהכניסה למגרש הגובל;

(2)אם שלט שהוצב לפי תקנה זו במגרש גובל אחר, נראה מהכניסה למגרש הגובל.

(ב) מגיש תכנית יהיה פטור מהצבת שלט כאמור בתקנת משנה (א) אם נמסרה,

עובר לפרסום הודעת ההפקדה בעיתונים, הודעה בנוסח הקבוע בתקנה 5(ב) לכל הבעלים והמחזיקים במגרשים הגובלים בתחום התכנית; הודעה כאמור תימסר ביד או תישלח בדואר רשום על ידי הוועדה המקומית לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים, על חשבון מגיש התכנית".

 

14.בעניין שלפנינו טוענת הוועדה המחוזית כי הוצב שלט "במקום בולט בתחום התכנית" כנדרש בסעיף 89א(א) לחוק ובתקנה 4 שעל פיו, וכי בנוסף הוצבו שלטים "בחזית כל מגרש הגובל בתחום התכנית" כנדרש בתקנה 5א(א) שלעיל.

 

15.יובהר כי במקרה שלפנינו, אם תתאמת טענתה של הוועדה המחוזית כי שלטים כאמור אכן הוצבו בתחום התכנית וכן בחזיתות המגרשים הגובלים, הרי שהוועדה המחוזית, פטורה מדרישות הוראת תקנה 5א(ב), שעניינה חובת מסירת הודעות אישיות לבעלי המקרקעין בחלקות המצרניות ולמחזיקים בהן, שהרי תקנה זו חלה רק על מי שמבקש להיות פטור מחובת הצבת השלטים בחלקות המצרניות.

 

16.ואולם, במקרה שלפנינו הוועדה המחוזית, אף שלא נדרשה לכך על פי החוק או התקנות, החליטה להתנות את הפקדת התכנית ב"משלוח הודעות אישיות לבעלי הזכויות בחלקות המצרניות" (נספח 6 לעתירה). בתנאי זה הוועדה המחוזית לא עמדה, שהרי הודעות אישיות לא נשלחו לבעלי הדירות אלא לדיירי הדירות – מיעוטם בעלי דירות בבניין ויתרתם שוכרים. משלוח הודעות לבעלי דירות באמצעות שוכרים המתגוררים בדירותיהם, או גרוע מכך - באמצעות הנחת ההודעות בתיבות דואר בדירות שאינן מאוישות, אינה עומדת בדרישה האמורה. כדי לעמוד בדרישה זו, שהוועדה המחוזית קבעה לעצמה, נדרש היה לשלוח את ההודעות לכתובות הידועות של בעלי הדירות או להמציא להם אותן במסירה אישית.

 

ב"כ המשיבים 1 ו-3 הרחיבו בעניין הקשי הכרוך ביישום הנחיה כזו בכלל ובמיוחד במקרה שלפנינו, כשרבים מבעלי הזכויות אינם מתגוררים בישראל. לטענתם הטלת מעמסה שכזו כדרך לפרסום תכנית, עשויה להקשות על קידום תכניות. ב"כ המשיב 3 אף טענה כי המדובר ב"מכת מוות לתכנון" (עמ' 11 לפרוטוקול). ואולם עיון בתקנה 5א(ב) לתקנות, אף שכאמור אינה חלה בענייננו, מראה כי מחוקק המשנה סבר כי במקרים מתאימים, בטרם פגיעה פוטנציאלית באינטרסים של בעלי חלקות סמוכות, יש לדרוש מסירת הודעה "לכל הבעלים והמחזיקים במגרשים הגובלים בתחום התכנית; הודעה כאמור תימסר ביד או תישלח בדואר רשום על ידי הוועדה המקומית לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים, על חשבון מגיש התכנית". כאמור הוראה זו אינה חלה בענייננו, אך יש בה כדי ללמד כי הדרישה למשלוח הודעה לכתובתו הידועה של הבעלים אינה דרקונית במידה הנטענת. כך או אחרת, במקרה שלפנינו, משקבעה הוועדה המחוזית, כי תנאי להפקדת התכנית הוא בהמצאת ההודעות ל"בעלי הזכויות" ולא ציינה את האפשרות להמציא לבעלי הדירות את ההודעות, בדרך של הנחתן בתיבות הדואר שבבית סיידוף, הפרה הוועדה את התנאי שהיא עצמה קבעה.

יוער כי בכתב התגובה שהגישה הוועדה המחוזית נטען "ככלל, כוונת הוועדה בהחלטותיה בעניין המצאת הודעות אישיות הינה כי ההמצאה תיעשה באמצעות הנחה בתיבות הדואר של הבניינים הקיימים, וזאת אלא אם נקבע אחרת. אף אם ככלל זוהי הפרקטיקה הנוהגת על ידי הוועדה המחוזית, אין בה כדי להתגבר על הנאמר בהחלטותיה. המצאת הודעות לתיבות הדואר של שוכרי דירות אינה תחליף להמצאתן לבעלי הדירות, זאת כל עוד לא נקבע אחרת בהחלטת הוועדה המחוזית.

 

באי קיום ההנחיה האמורה הופר אחד התנאים המהותיים להפקדת התכנית.

 

18.זאת ועוד, כפי שיובהר להלן, חומר הראיות בעניין המצאת ההודעות האישיות לתיבות הדואר שבבית סיידוף, ובמידה מסוימת גם בעניין הצבת השלט הנדרש בחזית הבית, מעורר אף הוא קשיים של ממש.

 

מטעם העותרים הוגשו כאמור תצהירים המלמדים כי מרבית הדיירים שבבניין סיידוף לא מצאו בתיבות הדואר שלהם הודעות בעניין הפקדת התכנית ולא נתקלו בשלטים בחזית הבניין. משקלם של תצהירים אלה גבוה. אין לחשוד ב-86 אזרחים כי ימסרו תצהיר כוזב, שמטרתו לאפשר להם להגיש התנגדות, שבכוחם היה להגיש בדרך המלך במועד שנקבע לכך. קבוצה נכבדה זו של אנשים, שחלקם אף טרחו ובאו לבית המשפט, עומדים על כך כי דבר הפקדתה של התכנית ואישורה נודע להם חודשים אחדים לאחר מעשה. אין להתעלם מכוחו של נתון זה.

 

19.זאת ועוד, במרכזו של חומר הראיות שעליו התבססה הוועדה המחוזית, עומדים שני תצהירים שמסר מר יהודה כהן, מחברת "פרסום אקספרס" ביום 19.4.2016, שבהם הוא פרט פעולות שנעשו באותו יום. מהתצהיר האחד עולה כי במועד האמור "חולקו בתיבות המכתבים של הבתים" הודעות בדבר הפקדת התכנית האמורה. בתצהיר צוינו מספרי החלקות הרלוונטיות לכל הבתים הסמוכים, ובהם מספר החלקה של בית סיידוף, וכן צוינו במפורש כתובותיהם של כל הבתים הרלוונטים ברחובות יפו, מזור, שערי צדק ומני, אך לא צוין בית מספר 153 שברח' יפו – כתובתו של בית סיידוף. מהתצהיר השני עולה כי מר כהן הציב שלט ובו פרסום דבר התכנית נשוא התכנית, בכתובות המצוינות בתצהיר. כמו כן עולה מהתצהיר כי מר כהן הציב חמישה שלטים נוספים – בכל אחת מחמשת החלקות הגובלות בחלקה האמורה. גם בתצהיר זה, מופיע מספר החלקה של בית סיידוף, אך בניגוד ליתר הבתים שכתובתם מצוינת במפורש, גם בתצהיר זה לא מופיעה כתובתו של בית סיידוף - יפו 153.

 

בחודש ספטמבר 2016, משהעותרים טענו בחילופי המכתבים האמורים בפני נציגי הוועדה המחוזית, כי כתובתו של בניין סיידוף – רח' יפו 153 לא נזכרה בשני התצהירים האמורים, פנתה הוועדה המחוזית לחברת "פרסום אקספרס" האמורה, שהבהירה במכתבה מיום 27.9.2017 כי "בתצהיר עו"ד אנו מציינים גושים וחלקות במלואן ולא תמיד אנו מפרטים את כל מספרי הבניינים בחלקה. בתיק הנ"ל קיימת חלקה (14 בגוש 30073) שמכילה 3 בניינים וציינו בתצהיר רק 2 מתוכם, למרות שהפרסום נעשה בכל שלושת הבניינים" (נספח א לתגובת הוועדה המחוזית).

 

20.מהמקובץ עולה כי אין די בתשתית להוכחת פרסום התכנית בדרך של הנחת הודעות בתיבות הדואר של דיירי בית סיידוף ובדרך של הצבת שלט בחזיתו של בית סיידוף (כנדרש בתקנה 5א האמורה), זאת נוכח הקשיים האמורים בתצהיריו של מר כהן ונוכח הסבר מסופק שנמסר למעלה מחמישה חודשים לאחר מכן, על ידי בעל תפקיד בחברת אקספרס, שלא נכח במקום במועד האמור, ובנוסף – נוכח דבריהם הברורים של 86 דיירים מבית סיידוף, שמולם ניצבים דבריהם של בני זוג הטוענים אחרת ושל דייר שנכנס לגור בבניין כחודשיים לאחר הפרסום הנטען. ב"כ הוועדה המחוזית לא התעלם בדיון מהקשיים האמורים והודיע: "אני מתכון להצהיר לפרוטוקול שאני מבחינתי מותיר לשיקול דעת בית המשפט את השאלה האם הוא סבור שהתקיימו הדרישות שלי או לא" (עמ' 10 לפרוטוקול).

 

נוכח כל האמור לעיל חל כרסום של ממש בראיות המנהליות, שעל פיהן קבעה הוועדה המחוזית בחודש יולי 2016 כי דרישת הפרסום מולאה. נוכח הקשי שבתצהיריו של מר כהן, ונוכח ה"מסה הקריטית" שיוצרת אסופת התצהירים שהוגשה מטעמם של העותרים, לא ניתן עוד לקבוע כי דרישת הפרסום, ולו בדרך של הנחת הודעות בתיבות הדואר שבבית סיידוף ובהצבת שלט בחזית הכניסה אליו ברח' יפו 153, מולאה כנדרש.

 

נוכח האמור לעיל, דין התכנית להתבטל. התכנית תוחזר לשלב ההפקדה, על מנת שהוועדה המחוזית תאפשר למתנגדים להשמיע את דברם בטרם הכרעה.

 

21.לאור זאת, לא מצאתי טעם להכריע ביתר טיעוניהם של העותרים כנגד התוכנית, וראוי כי אלה ייטענו בפני הוועדה המחוזית בטרם זו תקבל את הכרעתה מחדש.

 

 

סוף דבר

 

העתירה מתקבלת. התוכנית נשוא העתירה מתבטלת והיא תוחזר לשלב ההפקדה.

 

המשיבה 1 תישא בהוצאותיה של העותרת 1 בסך 7,500 ש"ח, ובהוצאותיו של העותר 2 בסך 7,500 ש"ח.

 

 

ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"ח, 16 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ